- שאלות על מהות הקיום האנושי במפגש עם הטבע

שאלות על מהות הקיום האנושי במפגש עם הטבע

Tuesday, 07 July 2009

שאלות על מהות הקיום האנושי במפגש עם הטבע הרהורים על מפגשים טיפוליים והתמודדות מודעת עם שאלות קיומיות על חיים ומוות

בעזרת גינון טיפולי וטבע תראפיה ( תראפיה בטבע )

שאלות על מהות הקיום האנושי במפגש עם הטבע הרהורים על מפגשים טיפוליים והתמודדות מודעת עם שאלות קיומיות על חיים ומוות בעזרת גינון טיפולי וטבע תראפיה ( תראפיה בטבע ).מאת – תמר בן נפתלי – מכון " תמר-ה " www.tc-tamara.comללימודי תראפיה בטבע וגינון טיפולי בשילוב אומנויות ואקולוגיה.

בסיפרה הנפלא של אליזבט הייך- "התקדשות " כותב תלמידה :"הייתי רוצה לדעת מה הטעם בעובדה שאדם נולד , גדל ומתבגר תוך שהוא מתנסה בקשיים שונים.הוא נושא אשה ,מביא ילדים לעולם,הגדלים ומתבגרים אף הם ונתקלים בקשיים לא פחותים, גם הם נושאים נשים ונתקלים בקשיים לא פחותים.בגיל מבוגר אדם מאבד את המיומנויות שטרח כל כך לרכוש,ולבסוף מת . שרשרת ללא התחלה וסוף...מה הטעם? האם אין משמעות עמוקה יותר מאחורי השרשרת האין סופית של לידות ומוות ?שאלות קיומיות על מהות ומטרת הקיום האנושי מעסיקות את המין האנושי לאורך כל ההיסטוריה הידועה .קוראים ויודעים אנו על השאלות והעיסוק המתמיד של חכמינו ואנשי רוח מכל הדתות , הפילוסופיות והתרבויות בכל חלקי הגלובוס מאז ומעולם – בשאלות הקיום האנושי ובנסיון למצוא תשובות לסוד המטרה של הקיום והחיים – לאמת הגדולה הנמצאת לכאורה במקום כל כך גלוי נגיש וברור , ועם זאת כל כך נסתר.פעמים רבות רוצים היינו בתשובות ברורות וחד משמעיות ,רוצים היינו את הנוחות והבטחון של הילד הלומד על עובדות החיים מפיו של המורה יודע הכל – ומאמין , "כך רואה ומקדש".רוצים היינו לעיתים לחיות באופן המדוייק והברור של הפרח, העץ או הפרה. לחיות בתוך תכנית גדולה וברורה – ולהיות פשוט חלק מעולם שלם, עגול ומושלם של התחלה אמצע וסוף ,כאשר לנו יש משבצת ברורה ומוגדרת בתכנית. בורג נפלא , יעיל, ואינטגראלי במרקם האקולוגי והעולמי של הטבע.ואף על פי כן חרף הכמיהה למודעות , לתשובות הנחרצות , והרצון להבנה שלמה , נידונו בני האדם לשאלה.לשאלה הגדולה של - הקיום האנושי." דע מעיין – איין באת ,ולאן אתה הולך" האם יש ידיעה אחת ?האם יש חיפוש אחד ? אמת אחת? תשובה אחת לכמהים למורה דרך ?אין ספק שהשאלות והתשובות תלויות ברקע , בסביבה ובהקשר התרבותי של השואל.אל מול כל השאלות הגדולות של הקיום האנושי ,עמד תמיד האדם משתאה על הנחרצות של הטבע הסובב אותו – פשוט להיות."לא מי שהאריך ימים חי הרבה, כי אם מי שהרבה להרגיש את החיים" כותב ז'אן ז'אק רוסו, ומוסיף הסופר והפסיכולוג ארוין יאלום - במבוא לספרו תליין האהבה ,כי הפחד מן המוות הינו אחד מהסיבות העיקריות המביאות אנשים לטיפול נפשי. לדעתו ,החשיבה על המוות מהווה קושי בסיס אצל בני האדם ,כי על מנת להתמודד עם עובדת היות קיומנו בן חלוף אנחנו מתכחשים למוות בצורה לא מודעת. הכחשה זו מטרתה להגן עלינו מהחרדה הבסיסית והעזה ממנו, ומאפשרת לנו בחיינו להתנתק ולהפריד אותם מפחד המוות .קובלר רוס טוענת כי היעדר החיים בעולם הבא הופכים את החיים בעולם הזה לבעלי משמעות יחידה. לפיה שלב של קבלה והשלמה מתרחש כאשר האדם מרגיש שלם עם חייו ואז יכול להשלים גם עם מותו ולקבל זאת.
היא כותבת - מי שפוחד מן ההזדקנות סימן שהוא חי חיים ללא שביעות רצון, חיים לא מלאים, חיים ללא משמעות. כי אם מצאת משמעות בחייך, אתה רוצה להתקדם בחיים ולא לחזור אחורה. אתה רוצה לעשות עוד, ליצור עוד, לחוות עוד, עד הרגע האחרון.הצמח אינו פוחד, אינו מתכנן אינו רוצה הוא פשוט חי. תרפיה בטבע וגינון טיפולי עם אנשים המתמודדים עם שאלת המוות:עולם האמנויות – דרמה, ריקוד, מחול, אמנות פלסטית, מוסיקה, נותן מקום רחב לעבר ,לחוויות הראשוניות ולחיבור לכוחות היצרה שבנו. האמנות מכילה שפת סימנים בין לאומית אותה מבינים כל בני האדם מכל טווח הגילאים והיא משמשת הד לנפשם.הטיפול באמצעות הטבע והגינון הטיפולי בדומה למרבית המקצועות התראפיה, אינו מדע מדויק ומאופיין על ידי גישות שונות וראיה שונה של מהותו על ידי מטפלים שונים. ישנן גישות שונות המדגישות באופן שונה את מקומו של הגינון והיחס לטבע בטיפול. לפי גישה אחת , היציאה עצמה לטבע – לים, למדבר או לחורשה , או העבודה בגינה עם הצמחים השונים נמצאת במרכז , והתובנה של המטופל נוצרת באמצעות התהליך והיחס לאובייקט הטיבעי העיסוק בטבע על גווניו השונים הוא התרפיה, הוא הפוטנציאל המרפא ולא כלי עזר בתהליך פסיכו תרפויטי. יצירת הערוגה או העציץ או הזריעה עצמה היא התהליך הטיפולי ,ותומכת באגו ומטפחת התפתחותה של תחושת זהות וגדילה. לפי גישה זו העיסוק בדימוי הטיבעי שנמצא באין סוף מופעים בכל סביבתנו, יותר ממילים נותן ביטוי לתכנים ורגשות מהרובד הלא מודע. הדגש בטיפול הוא על התהליך הנבנה תוך כדי המגע עם הטבע הפיראי או המכוון בגינה .הפירושים והתובנות מתייחסים למפגש עם הגינה והטבע הבלתי צפוי. גישה נוספת היא הגישה הפסיכואנליטית המתייחסת למפגש עם הטבע כאל "משהו אחר" באינדיבידואל המוקרן לתוך הבחירות והעבודה שנעשית עם הצמחים והטבע. התייחסות זו קושרת את היצירתיות וההחלטות שנעשות במהלך הטיפול ותולה אותן בחוויה אחרת שמתורגמת מאוחר יותר לעבודה עם אלמנטים של טבע וצומח.. גישה זו מיוצגת ע"י מטפלי שרואים בטיפול בטבע וגינון כאמצעי להעלאת תכנים לא מודעים של המטופל בדומה להעלאתם דרך החלומות או בעזרת האומנות . הטיפול בגינון אינו עומד בפני עצמו ומלווה בטיפול פסיכותרפי רגיל – וורבלי אשר מהווה את מוקד הטיפול.גישה נוספת היא הפסיכותרפיה הנעזרת בגינה ובאלמנטים מהטבע , שבה אמנם מהווה העבודה המשותפת בגינה אמצעי אך הדגש מושם על האינטראקציה שבין המטפל למטופל, היחסים הנרקמים ביניהם, הברית הטיפולית וההעברה שביניהם.גישה מרתקת נוספת גורסת שמטרת הטיפול בגינון וטבע היא "הענקה למטופל את היכולת לחוות את עצמו ואת האחרים באופן אקטיבי, בעזרת הפיכתו למתכנן, מצמיח ואחראי ולאפשר לו לשנות משהו בעצמו או בעולמו ולא רק להסתגל אליו. הטיפול באמצעות הטבע והגינון הטיפולי מציע מיקרו-עולם של חוויות, סיכונים בטוחים ובעיות שניתן לפותרן. תחילה באמצעות השליטה והיכולת לבחור ולבצע במקום מוגן ובטוח , ובהמשך גם בחיי היום יום. השליטה ביכולות הגידול ,ההצמחה, יצירת היש מהאיין,היכולת לברוא משהו חדש וחי מאוד, היהכרת השימושית הטמונים בהם, הצורך לבחור, יצירת דברים חדשים והתבוננות בהם בדרכים חדשות – כל אלה מובילים את המטופל בטיפול באמצעות הגינה והטבע לידי היכולת להתבונן ולחוש את עצמו בין אחרים בעולמו שלו ובעולם הרחב והכללי .תחום הטיפול בטבע תראפיה וגינון טיפולי בבתי חולים ובמוסדרת רפואיים הוא תחום הולך ומתפתח בארץ ובעולם. תהליך היצירה והבריאה של משהו חדש בגינתך או ההתבוננות בפלא הטבע הסובב אותנו הוא תהליך מרפא ומעשיר את החיים, ומכאן, לשימוש התראפויטי בגינון וטבע עם חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים , יכולת להגביר את השיקום, לסייע למטופלים להתמודד עם אבחנות, ניתוחים, טיפולים רפואיים ותסמינים וכן להקל במציאת משמעות אישית גם במחלה חמורה או מסכנת חיים.העיסוק בצומח ובטבע נשענת בעיקר על כלים לא מילוליים ואוניברסאליים המאפשרת חיבור לכל אדם חי ופועל. בעבודה עם אוכלוסיית מוגבלים או נפגעי נפש ,שמצבם הגופני והנפשי ירוד, עצם ההתנסות בעבודה עם הצמחים השונים – צמחי מאכל, תבלין, או נוי עשויה להעניק להם תחושה של יעילות עצמית ושליטה ומאפשרת להם להתרומם מעל מצבם הגופני-רפואי ולחוות העצמה,יעילות , בחירה ושליטה וזאת בשונות מוחלטת ממנטאליות התלות וההזדקקות שמאפיינת את האדם החולה והמזדקן ,והמוגבל . לגינון הטיפולי יתרון נוסף בכך שהוא עוסק בשימוש בחומרים טיבעיים ומוחשיים בעולמו של כל אדם ( צמחי מאכל, מרפא ונוי ) הן כתהליך והן כתוצר. ולסיום,פעם נשאל אחד מתלמידיו של הבודהה – האם לכלב יש את טבע הבודהה?תשובתו הייתה – לא!לא שאין לו או יש לו,זה לא רלוונטי לך.לעיתים קשה לנו פשוט לחיות את החוויה , להיות בתוך התהליך הגדול – ללא הגדרות של זמן, רגש או פחד. ואז אנו מנסים לאחוז בהגדרה, להבין לחוות מבעד למסך של המילים וההפרדות את הרגשת הביטחון והרוגע . כנראה שלעולם לא נחדל לשאול, לעולם ננסה לתכנן את העתיד ולהבטיח את רווחת נפשנו.להרגשתי , היכולת לשחרר את האחיזה ולהרפות מהפחד , ולו במעט , על ידי החיבור ל"תכנית הגדולה" של הטבע ( בגינה הנובטת , ליד העץ, בתוך שדה חרוש, מול הים, במדבר החורפי או על שפת האגם ) , מאפשרת לאדם להיות ולחוות , ולו לזמן קצר ,מנוחה נכונה ומדויקת פשוט להיות.כותבת המאמר – תמר בן נפתלי מרצה בבית – ברל, תראפיסטית באומנות ומרצה במכון " תמר-ה" לתראפיה בטבע וגינון טיפולי בשילוב אומנויות.

מאת – תמר בן נפתלי – מכון " תמר-ה " www.tc-tamara.comללימודי תראפיה בטבע וגינון טיפולי בשילוב אומנויות ואקולוגיה.

< קודם		הבא >

תפריט

RSS

מי מחובר

יש לנו 24 אורחים מחובר(ים)