|
תרפיה בטבע וגינון טיפולי בטיפול |
|
|
|
Tuesday, 07 July 2009 |
תרפיה בטבע וגינון טיפולי בטיפול בנוער תוקפן ואליםעל יתרונות העבודה הטיפולית בטבע עם נוער אלים ותוקפן.
תרפיה בטבע וגינון טיפולי בטיפול בנוער תוקפן ואליםעל יתרונות העבודה הטיפולית בטבע עם נוער אלים ותוקפן. מאת- תמרה בן נפתלי – מטפלת באומנות וטבע ,מרצה במכללת גורדון והרצתה שנים בבית -ברל , מנהלת מכללת תמר-ה לתרפיה בטבע וגינון טיפוליwww.tc-tamara.com מאמר זה עוסק בגישה חדשה הנעזרת בטבע ובגינה לטיפול ושינוי התנהגותי של נוער עבריין ואלים.המאמר מסתמך על עבודה בשטח והישגים רבים של מטפלים ומחנכים בעבודה עם נוער מנותק, עבריין ותוקפן בעזרת טיפול בטבע ויציאה למרחב אחר.מה היא תוקפנות , ומי מוגדר כתוקפן?תוקפנות היא שימוש במילים , כוח או התנהגות שמטרתה לפגוע באדם-בעל חים-או חפץ דומם.ברוב המקרים תוקפנות ואלימות נתפסת כשלילית במסגרות החינוכיות והחברתיות של בני הנוער בישראל ,והינה עבירה על חוקים חברתיים, חינוכיים ונגד החוק בישראל.חוקרים חלוקים לגבי השאלה אם אלימות היא נרכשת או מולדת.בעבודתי ועבודת עמיתים בטיפול בטבע ובגינה עם נוער שהוגדר כאלים ותוקפן, מצאתי כי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית - נמצאה יעילה גם התערבות טיפולית בטבע.גישה זו מניחה כי תופעות של אלימות הן תוצאה של למידה על ידי הסתכלות, חיזוקים או עונשים. לרשות האדם עומד מגוון של התנהגויות המיועדות להשיג את מבוקשו ומטרותיו. התנהגות בלתי נאותה היא תוצר למידה, חיקוי וחיזוקים של התנהגויות בלתי נורמטיביות. קיים קשר רב בין השפעות ביולוגיות לבין התנסויות חברתיות. תנאי סביבת הילד עשויים להאיץ או לרסן את הביטוי של הנטיות הביולוגיות. למשפחה לדעת רבים מהחוקרים , יש את ההשפעה הגדולה ביותר. משמעות רבה יש לדרך התנהגותם של הורים בהתייחסם לילד הרך. התייחסות של מתירנות או דחייה מצד ההורים מביאה לרמות תוקפנות אצל ילדים . כאשר הורה דוחה הוא בעצם מתעלם מביטוי מועקה וקושי של הילד הרך ואינו מגיב לכך הוא בעצם משיב ריקים את הצורך של הילד בחום ודאגה. אי קבלה משמעה שההורה רחוק מלהוות מקור לחיזוקים עבורו, "מה שמביא בהכרח למיעוט השפעתו כמורה לריסון עצמי, אם בשליטה בתוקפנות ושליטה בכל התנהגות לא מקובלת בחברה" . הצד שמנגד הוא התנהגות מתירנית מצד ההורים כלפי הילד, כאשר אין גבולות ברורים לתוקפנות הילד, "תגובותיו התוקפניות מתחזקות ומתקבעות" . ילדים בני שני המינים אינם מגיעים להזדהות קרובה עם ההורים ונוטים לבטא יותר תוקפנות מאלה שהזדהותם עם ההורים איתנה. נקיטת ענישה גופנית של הורים בתדירות גבוהה, בצורה שרירותית ובעקביות עלולה להביא לרמות גבוהות של תוקפנות. ילדים לא תוקפנים יחסית צפויים לדכא את התגובות העוינות שלהם אם ייענשו, אבל אצל ילדים תוקפניים שייענשו בדרך זו קימת אפשרות שזה יגביר את התוקפנות אצלם. חשוב לי גם להדגיש את הגישה חברתית - סוציולוגית - לפיה האלימות היא תוצר של קונפליקטים ותסכול על רקע פערים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ואחרים הנוצרים בחברה. מצבי קונפליקט ותסכול אלו יוצרים תת-תרבות הנותנת לגיטימציה להתנהגות אלימה כביטוי לתסכול וכדרך להשגת המטרות. חשיבות מכרעת יש לקשר שנוצר בקבוצת השווים, שלב התפתחותי זה מתחיל בגיל שנתיים בערך. בגילאים של שנתיים עד חמש מתחילים יחסיי הגומלין להיות תכופים יותר. הקשר שנוצר בגילאים אלו הוא דרך משחק משותף או משחק ליד האחר. בשלבים אלו הילדים מפתחים כישורים חברתיים דפוסי גומלין אפקטיביות, אמפתיה, שיתוף פעולה וכושר נטילת תפקידים חברתיים כושר זה מתפתח באמצעות שלבים נבדלים בהתאם להתפתחות האנטיליגנציה כללית והתנהגות מוסרית. עם התרחבות ההתנסות החברתית וקידום הכישורים הקוגנטיביים הילד מפתח מושגים מופשטים ומורכבים יותר לגבי הזולת . בתחילת קשרי הגומלין בקבוצת השווים התנהגויות פרו חברתיות עומדות בנחיתות מספרית לעומת תגובות אנוכיות ותוקפניות שכיחות שיתוף הפעולה העזרה, אהדה ואמפתיה אשר גדלה מאוד במשך שנות בית הספר. לפי היפותזת תסכול - תוקפנות, תוקפנות מתעוררת עקב תסכול הנובע מחסך, ענישה, מכשולים בדרך להשגת מטרות, תחושת נחיתות ואיום על הערך העצמי. לא תמיד מביא ההתבגרות.הנני מאמינה גדולה בכוחו המחנך והמטפל של הטבע וברצוני לנסות ולהוכיח מחקרית את מה שאני חשה ורואה בשטח כתרפיסטית באומנות המשלבת שנים רבות טבע וגינה בטיפולים שלי עם נוער וילדים אלימים ותוקפניים.בטיפול בטבע נעשים בדרך כלל גם שימוש באלמנטיים התנהגותיים קוגנטיביים: 1.אנו מדגישים סדר ועקביות הלימוד של נושאים שונים העולים תוך כדי השהייה בטבע הופכים גם לשיעור ולמידה.בקבוצה יש דגש על פיתוח מושגי מרחב ושימור כמות דרך התבוננות על אלמנטיים שהקבוצה עוברת בשטח.2. נעשה במהלך השהות בטבע שימוש במחשבות וברגשות של הנערים ביחס למערכת הבית ספרית והמדינה על מנת להביא למודעות ושינוי של התנהגויות בלתי מסתגלות ותוקפניות כלפי רכוש ואנשים במערכת. העבודה בגינה של ביה"ס אפשרה עשייה ותרומה למערכת שעד אז נתפסה כמאיימת ודוחה. הגינה אפשרה גם מרחב חדש שאיפשר חיבור למשהו נטרלי שאינו אדם, חומר לימודי, הנהלה או מערכת חוקים חיצונית.לגינה או לטבע היו חוקים משלהם, צרכים שאינם קשורים לאף אחד ולשום מקום והם עומדים בפני עצמם.הנערים יכלו להתמודד עם הצלחה ויצירת מקום אחראי ומתמסר לטווח ארוך ואופטימי. תשומת הלב הייתה לתהליכים שעוברת הגינה והצמחים והטבע בכל עונות השנה השונות ודרכם התהליכים שאני עובר גם כאינדיבידואל ,גם כחלק מגינה אנושית שבו יכול להיווצר מיקרו-קוסמוס ומיקרו-אקלים שיאפשר לי חיים וחוויה שונה ממה שחוויתי עד היום.לסיכום , הטבע והגינה מאפשרים מרחב חדש שאפשר חיבור למשהו נאוטרלי שאינו אדם, חומר לימודי, הנהלה או מערכת חוקים חיצונית.לטבע יש חוקים משלו, צרכים שאינם קשורים לאף אחד ולשום מקום והם עומדים בפני עצמם.אמונתי היא שהנערים יצליחו להתמודד עם האלימות והתוקפנות בסגנון חייהם ממקום חדש ואחר ויתאפשר סגנון תגובתיות שונה. תשומת הלב תמוקד בתהליכים שאני עובר גם כאינדיבידואל וגם כחלק מקבוצה וגם ביחס לטבע.בסביבה האנושית שנמצאת בחוץ- בטבע עשוי להיווצר מיקרו-קוסמוס ומיקרו-אקלים חברתי חדש שיאפשר לי חיים וחוויה שונה ממה שחוויתי עד היום.את הלמידה הזו - אנו ננסה במהלך העבודה בטבע להעביר לחיים " האמיתיים " של הנער בבית הספר , בחברה ובחייו בכלל.בעבודתי עם נוער אלים ותוקפן בעזרת הגינה והטבע נמצא כי: יכול להיווצר שינוי בתפקוד נערים אלימים ותוקפניים בעזרת עבודה חינוכית- טיפולית בתווך הטבע. כותבת המאמר : תמרה בן נפתלי –תרפיסטית באומנות מורה ויועצת חינוכית במשרד החינוך ,מרצה במכללת גורדון ובבית ברל במסלול לתראפיה באומנות, מקימת מכון "תמר-ה" לתראפיות בין תחומיות בעמק חפר, בעלת קליניקה פרטית לטיפול ,מרצה ומנחת סדנאות .בצוות ההקמה של התכנית לטבע וגינון טיפולי- בשילוב אומנויות –הנלמדת כיום באירגון לגינון ונוף הישראלי,ב"הדסה –נעורים" וחוות הנוי ליד מדרשת רופין. ליצירת קשר
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
תמרה – 0528528943אתרנו -
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
|