ויניקוט - דכאון אחרי לידה

לפי ויניקוט, דכאון אחרי לידה נובע מחוסר היכולת של האם להיכנס למצב של "המחלה הנורמלית של האם", שהיא מקום של הזדהות עם התלות וחוסר האונים של התינוק. הצרכים של תינוק בן יומו בולעים את האם, אין לה זמן לעצמה והיא יכולה לחוות זאת כחוויה של מחיקה.
מפגש עם תינוק מזמן להיכנס לרגרסיה. המקום הרגרסיבי הוא מקום של "לא לדעת" ויש הורים שהמקום הזה מאיים עליהם מאוד. הורים כאלה יחפשו את הידע בספרים במקום להתחבר למקום הלא יודע ולאינטואיציות שלהם.
לאחר כארבעה חודשים מתחילה האם-סביבה לחזור ולהתחבר לסביבתה ויכולתה להתמסר לתינוק נחלשת. באופן הדרגתי מופיעים מצבים שבהם היא נכשלת בסיפוק צרכי התינוק. בהורות טובה דיה הכשלים מתחילים להופיע בזמן הנכון ובמקום הנכון מבחינת התינוק.
התינוק עובר אז משלב התלות המוחלטת לשלב התלות היחסית. על פי ויניקוט המעבר לתלות היחסית הוא המעבר החשוב ביותר בחיים. האם רוצה להיחלץ קצת מהסימביוזה עם התינוק והתינוק נמצא בשלב שבו הוא יכול לשאת יותר תסכולים.
כאשר הכישלון לספק את התינוק באופן מיידי הוא מותאם ואינו מוגזם יכול התינוק להכיר באופן בריא את סביבתו ולהמשיך בהתפתחותו. התינוק מתחיל להכיר בקיומה של הסביבה ומנסה לתקשר איתה.
אותם חלקים באישיותו של התינוק האחראים על התאמה החוצה לאם-סביבה נקראים עצמי כוזב.
* זהו חלק באישיות שאחראי על ההתאמה לסביבה ברמות שונות. כך, העצמי הכוזב ניצב עם הפנים החוצה ועוזר לאדם להתמודד עם סביבתו בעוד שהעצמי האמיתי ניצב עם הפנים פנימה ועוזר לאדם להתחבר לעצמו ולרגשותיו.
ויניקוט אומר שהטיפול הוא ההשבה ארוכת-הטווח שאנו משיבים למטופל את מי שהוא; ויניקוט מאמין שאם כך נעשה את עבודתנו, ימצא המטופל את העצמי שלו ויוכל להרגיש קיים וממשי.
התהליך הטיפולי מנסה לייצור תהליך שדומה לתהליך ההתפתחותי. אני כמטפלת מייצרת מרחב מיטיב וצריכה להתאים את עצמי למטופל ואז תתפתח אצלו חוויה של אמון ושליטה במה שקורה.
יש מטופלים שזקוקים לחזור למקום הראשוני של האם המתמזגת, המזדהה והמבינה את צרכיהם ללא מלים, ורק מאוחר יותר יכולים להגיע לנפרדות, לפרשנות.


חייגו
052-2530393