חוויית ההתמסרות וההיענות של האם לתינוק מאפשרת לו תקופת חסד של כמה חודשים שבהם הוא שרוי באשליה שהסביבה אינה קיימת וכי הוא כל-יכול.
* כאשר קר לו ואמו מחממת אותו הוא חווה את האשליה שהוא חימם את עצמו או כאשר הוא רעב ואמו מאכילה אותו הוא מרגיש שסיפק את עצמו ועל כן הוא חווה את עצמו כאומניפטונט ושולט בעולם.
המשך קריאה: ויניקוט - חוויית ההתמסרות וההיענות של האם לתינוק
לפי ויניקוט, דכאון אחרי לידה נובע מחוסר היכולת של האם להיכנס למצב של "המחלה הנורמלית של האם", שהיא מקום של הזדהות עם התלות וחוסר האונים של התינוק. הצרכים של תינוק בן יומו בולעים את האם, אין לה זמן לעצמה והיא יכולה לחוות זאת כחוויה של מחיקה.
* ויניקוט דיבר על המושג "החזקה" כעל אחד מתפקידיה החשובים של האם המטפלת בתינוק.
* כיום יש נטייה לבלבל בין המושגים הכלה להחזקה.
* לפי ויניקוט החזקת האם את התינוק היא קודם כל פיסית ולאחר מכן גם נפשית.
* ההחזקה יכולה להיות חיבוק או שהיא יכולה גם להיות שמירה על סביבה מותאמת,
* הכלה היא היכולת של אדם אחד לקבל לתוכו השלכות של אדם אחר שאותן הוא קולט כצורות תקשורת.
* האדם מעבד את הרגשות הללו ומחזיר אותן אל האחר בשינוי צורה.
* תהליך זה מאפשר לאחר לחוש את רגשותיו ולשאת אותן מבלי שיצטרך להשליכן שוב החוצה.
* * ההזדהות ההשלכתית לפי קליין התייחסה ליחסים בין התינוק לאם.
* * קליין טענה שחלקים בלתי נסבלים של האני מפוצלים מחלקים אחרים ומושלכים החוצה מהתינוק אל תוך האם.
* * לתינוק יש תחושות שאינו מסוגל להתמודד עמן ומאחר שאינו מבין אותן ואינו יכול לשאת אותן הוא מסוגל רק להיפטר מהן.
* אם האם תהיה פתוחה להרגיש את האימה שהתינוק מעורר בה כאשר הוא מתחיל לצרוח היא תצליח להוות מיכל לאימה הזאת.
* אם לאם עצמה יש מיכל פנימי היא לא תוצף על ידי האימה של התינוק ותהיה מסוגלת לחשוב ולתפקד.
* בניגוד לתינוק היא תבין שהוא לא מת או עומד למות כמו שהתינוק עצמו מרגיש אלא שהוא צריך ממנה חיבוק או כל הרגעה אחרת.
* האם משנה את הרגשות המגיעים אליה מהתינוק באמצעות פונקציה רגשית שהופכת את הרגשות לנסבלים יותר ומחזירה אותם אל התינוק.
* לפונקציה הרגשית הזאת קרא ביון reverie והיא מבוססת על אהבת האם לתינוקה.
* הכלה, אם כן, היא היכולת של האם לחשוב ולהבין את הרגש שעולה אצל התינוק ואת דרכי ההתמודדות עם רגש זה.
* כאשר האם מצליחה להכיל את התינוק ואת רגשותיו הבלתי נסבלים שוב ושוב, תתפתח עם הזמן יכולת ההכלה הזאת גם אצל התינוק.
* כך יוכל התינוק בהמשך להכיל את רגשותיו, חוויותיו ומחשבותיו בעצמו כשיגדל ולא יזדקק לאדם אחר שיעשה זאת בשבילו.
* Reverie היא חוויה רגשית שבה האם מבצעת מעין עיכול מנטלי שהתינוק אינו יכול לעשות בעצמו.
* במלים אחרות, לפי ביון, האם הופכת ל"מיכל" של חווית התינוק.
* העיכול המנטלי דומה ללעיסת המזון על ידי בעלי חיים לפני שהם מגישים אותו לצאצאיהם.
* ביון הוא שהעביר את המושג הזדהות השלכתית מיחסי אם-תינוק ליחסי מטפל-מטופל.
* הוא דיבר על המטפל כעל מיכל שאמור ליצור עם המטופל חוויה של reverie.
* על המטפל לקבל את ההשלכות של המטופל, להיפתח בפני הרגשות שהאינטראקציה עם המטופל מעוררת בו ולאפשר לתחושות הגולמיות הללו להישאר בתוכו מבלי להשליכן בחזרה החוצה.
*
* המטפל מעבד את התחושות הללו והופך אותן למובנות יותר, נותן להן שם, ואז יכול להחזיר אותן למטופל בדרך של פירוש למשל. (תיאור מקרה)
* יש לציין שתיאורטיקנים שונים שנויים במחלוקת לגבי הצורך לפרש למטופל במצב של הזדהות השלכתית.
* יש הטוענים כי הפירוש יכול להיחוות על ידי המטופל כהחזרה של החלק המושלך מהמטפל בחזרה למטופל, כסוג של התקפת נגד.
* כאשר מטופל נמצא במצב רגרסיבי מאוד (כמו תינוק) הוא אינו פנוי לשמוע את הפירוש או לנסות להבין אותו ועל כן הפירוש יכול להיחוות על ידו כהתקפה.
* במצב כזה, כמו שאמר ויניקוט, יש צורך בעיקר בהחזקה.
בשנות ה-20 הגיע פרויד למסקנה שהמודל הטופוגרפי אינו יכול להסביר את כל הסוגיות שהעסיקו אותו והוא פיתח מודל נוסף שנקרא המודל הסטרוקטורלי. המודל מורכב משלושה חלקים בנפש האדם – איד, אגו וסופר אגו.
האיד מורכב מהדחפים והיצרים של האדם, והוא חותר לשחרור מתחים ולמציאת סיפוק מידיי של הדחפים ללא יכולת דחיה, שליטה או ריסון.