שמונת שלבי התפתחות האדם – חלק 2
3. יוזמה לעומת אשמה
(גילאים שלוש עד שש)
הקונפליקט בשלב הזה הוא בין חקירת העולם בצורה פעילה וסקרנית לבין שיתוק כל תנועה שנובע מפחד או אשם. בגילאים האלה מגלה הילד באופן טבעי מידה רבה של חיוניות, תחושת כוח וסקרנות והוא מתחיל לחקור את העולם שסביבו. בשלב הזה גם מתפתחת השפה והילד מתחיל לשאול שאלות.
האמונה הצומחת בשלב הזה היא "אני הנני מה שאני יכול לדמות שאהיה".
אם המשבר בשלב הזה מסתיים בהצלחה צומחת תחושה של יוזמה, סקרנות ושאפתנות.
תוצאה שלילית עלולה להיווצר בעקבות הענשה ובלימה של היוזמות המתפתחות. התוצאה השלילית יכולה להביא לשיתוק של כל יוזמה בגלל אשמה, עכבות ופחדים וכן לתלות יתר במבוגרים.
4. חריצות ויצרנות לעומת רגשי נחיתות (גילאים שש עד 12)
בשלב זה הילד הולך לבית ספר, זו תקופה של למידה ורכישת מיומנויות יסוד הנדרשות בחברה. ילדים רוכשים לעצמם בתקופה זו ידע נרחב ולומדים להיות גאים בעמלם.
על הילד בגיל הזה ללמוד להתאמץ כדי להגיע להכרה, לאישור ולתחושת הישג על ידי יצרנות ומילוי המשימות המוטלות עליו. הילד לומד בשלב הזה לכבד חוקים ולמלא אחריהם ולשתף פעולה במשחקים משותפים עם ילדים אחרים.
האמונה הצומחת בתקופה זה היא "אני הנני מה שאלמד".
התוצאה החיובית של שלב זה היא התמסדות תחושת החריצות, הרצון להצליח ולבצע משימות כהלכה.
אם הילד נכשל במשימה לרכוש תחושת הישג והכרה בעמלו הוא יפתח רגשות נחיתות ותחושה שלעולם לא יצליח להגיע להישגים ולשמחה וגאווה בעבודה המתבצעת כהלכה.
שמונת שלבי התפתחות האדם – חלק 3
5. זהות לעומת בלבול זהות
(גילאים 12-18)
על פי אריקסון, בגיל ההתבגרות האדם אמור לגבש לעצמו תחושה של זהות. זהות היא היכולת של האדם להעריך את כוחותיו וחולשותיו ולהחליט כיצד ברצונו לטפל בהם. הוא צריך לדעת מאיפה בא, מי הוא ומה רצונו להיות.
הזהות היא תחושה של אחדות והמשכיות ויש לרכוש אותה במאמץ ובעקביות.
שמונת שלבי התפתחות האדם – חלק 4
7. פוריות לעומת קיפאון
(גילאים 35-50)
שלב זה מנחה את שנות היצירה של מעגל החיים האנושי והפוריות היא הכוח המניע שלו.
הפתרון המוצלח של שלב זה הוא אדם שרוצה להיות מועיל ויצרני והאמונה היא "אני מה שאני יכול לייצר".
פוריות פירושה יצירתיות ויצרנות בתחומי התעסוקה, החברה וכן נישואים, לידה וגידול ילדים.
כישלון הקונפליקט יוביל לעצירת ההתפתחות ולקיפאון שבו האדם מרגיש כי הוא תקוע, אינו מתקדם ומאבד עניין בחייו.
8. שלמות לעומת ייאוש
(גילאים 50 עד המוות)
זהו שלב הזיקנה שבו האדם מסכם את חייו. הפתרון המוצלח של שבעת השלבים הקודמים היא תחושה של שלמות וסיפוק. האדם בוחן את הצלחותיו וכישלונותיו ומעריך את חוויות חייו.
האמונה בשלב זה היא "אני מה ששרד ממני" והתוצאה המוצלחת של השלב הזה היא קבלה עצמית וקבלת מהלך חייו של האדם ללא מרירות וחרטה וכן השלמה עם התקרבות החיים אל סופם.
כאשר קונפליקט זה נפתר בצורה מוצלחת קיימת אוטונומיה ובשלות ללא נסיגה לתלות כמו בילדות. תוצאה שלילית היא הרגשה של חוסר שביעות רצון עם מהלך חייו של האדם ולכן גם פחד מפני המוות ונסיגה אל תלות ילדותית ואל ייאוש.
דונלד ויניקוט
* דונלד ויניקוט נולד ב-1896 בבריטניה למשפחה פרוטסטנטית מהמעמד הבינוני. בהיותו בן עשרים החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קמברידג'. ב-1923 סיים התמחות כרופא ילדים והתמנה ליועץ בשלושה בתי חולים. באותה שנה נשא את אשתו הראשונה, אליס, שבהמשך התגלתה אצלה מחלת נפש. הם היו נשואים 26 שנה.
ויניקוט - בשליש האחרון של ההיריון
ויניקוט טען שבשליש האחרון של ההיריון ובארבעת החודשים הראשונים לחייו של התינוק מתרחש תהליך הורמונלי ופסיכולוגי של האם שנקרא "מחלה אימהית נורמלית"
(primary maternal preoccupation). "מחלה" זו נצפית אצל כל האימהות הבריאות בנפשן והיא מתארת שורה של שינויים דרמתיים באישיות של האם:
