כשהגן והטבע פגשו את הפסיכולוגיה

 

 

במשך שנים עסקתי בטיפול באומנויות תוך שילוב אלמנטים מן הטבע.

עם השנים פיתחתי גישה ייחודית המשלבת את שני התחומים: טיפול באומנויות  בעזרת טבע וגינון טיפולי.

שיטה זו נלמדת כיום במכון "תרפיה בטבע T.C.", הנמצא במרכז עמק חפר. בשנה הבאה תלמד השיטה גם  במסלול מיוחד בביה"ס להוראה של מכללת "גורדון" בחיפה.

.השיטה  משלבת יציאה לגינה, שימוש יצירתי בחומרי הטבע , ויציאה מחדר הטיפולים אל הבר והטבע כחלק מובנה מהסטינג הטיפולי תוך שימוש בהבנות פסיכולוגיות בבניית התהליך הטיפולי.   

הטיפול בגינון ובטבע מיועד לכלל האוכלוסייה : ילדים ,נוער, מבוגרים וקשישים. הסובלים מהפרעות רגשיות, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, ילדים בעלי התפתחות איטית ומטופלים הסובלים מדיכאון הבא לביטוי באנהדוניה, מוטיבציה נמוכה ועוד.  כמו כן מתאים  לטיפול באוכלוסיות חריגות כגון פיגור,  ,PDD ועוד.

בגישה זו מושם דגש על שפה בתוך שפה. יתרונו של השימוש באלמנטים שונים של הטבע הוא בכך שהטבע הוא זמין, , פשוט ומוכר  לכל אחד. שפת הטבע בשילוב עם חומרי האומנות היא ראשונית, חופשית , מגוונת ונוגעת בכל אדם ,בכל שלב של החיים ובכל מצב. כאשר נחווית המחזוריות הביולוגית-והנפשית של האדם במקביל למחזוריות הטבע ,עשוי להתאפשר חיבור מדויק יותר  בין עולמנו הפנימי והחיצוני .

 

 

 בהיותה שפה פרה– ורבאלית ,המיקוד בתחילת התהליך הטיפולי מתחיל  פעמים רבות  בשלב הסנסומוטורי.

בשלב זה נרכשות יכולת תפיסתית ,סכימות מבדילות בין אני – לסביבה והתחלת הבנה

של סיבה ותוצאה. לעיתים ההתנסות  דרך חומרים  כמו מים, בוץ, קמח, ,חול ,עלים ושימוש בחומרים טבעיים ומוכרים מסביבת  החיים של כל אחד, מאפשרת הפרדה בין אני  לזולת .

הרובד הארכיטיפי העולה במפגש עם  חומרי הצומח והטבע הדומם והחי , הפאסיבי והאקטיבי, המכיל(טבע) והמוכל (אדם),  משפיע בצורה עמוקה על האדם, מעדן את ההתנהגות,  מחזק את הריכוז  ומחזק את היכולת ליצירת קשרים בין אישיים.

בעזרת העבודה הטיפולית המשלבת  טיפול עם תהליכי הטבע , דרך חיבור למחזור החיים,עולם הצומח בגינה, החממה או בטבע הפראי ובעזרת  היצירתיות הטבעית של כל אדם , פותח המטפל דלתות לעולם של ריפוי ,צמיחה, וגדילה אישית .

גישה זו איננה חדשה לאנושות. החיבור של אדם–טבע הוא מולד, ומופנם ביחסי גומלין הדדיים בכל המישורים של חיינו. איכויות הריפוי הקיימות הן רבות ומגוונות, וניתן להשתמש בהן ככלים טיפוליים לכל דבר. השילוב של טיפול בגינון ובטבע עם הטיפול באומנויות מציע מרחב חדש ועשיר למרחב הטיפולי. דרך ההבעה ,היצירה והיציאה לגינה ולטבע ,מציע המטפל שפה אחרת מהטיפול הקונבנציונאלי. העבודה היא לא רק מילולית  אלא גם סימבולית ומאפשרת ביטוי עצמי, רגשי ותחושתי בדרכים חדשות ויצירתיות.

  אביא כדוגמא את  הטיפול של גיא.

גיא הגיע אלי לטיפול, בהיותו בכיתה ב , על ידי הוריו .

גיא הגיע זעוף ומפוחד ,נצמד לאימו וסרב לצור עימי קשר שלא בנוכחות האם . האם סיפרה  שגיא סבל מחרדות מגיל צעיר ,סיוטי  לילה   וקושי תקשורת עם בני גילו .בראשית שנת הלימודים השנייה , נסגר גיא בטעות בכיתה בהפסקה ,ומאז החמירה תחושת חוסר הביטחון והחרדות בבית הספר ובמסגרות מחוץ לבית.

המפגשים הראשונים נערכו עם דלת פתוחה למסדרון בו ישבה האם.בחר גיא לעבוד עם מים, בוץ וחול רטוב. הוא קבר בקופסת מתכת  קטנה  חיות, אנשים ופריטים שונים בחול וביקש פעמים רבות במהלך המפגש את הכוונתי ועצתי.

הקושי של גיא בנפרדות ובקשר עם העצמי לפי ג'ודית רובין ( במאמרה "הקושי והנפרדות של ה –סלף "-(1972) התבטא במודעות נמוכה לאנשים ומודעות נמוכה לחפצים.שלב זה מתבטא לדעת רובין בתלות מוחלטת וחוסר התמצאות.

בחדר עבדנו  עם חומרים שונים ,   כאשר המלל של גיא מועט ולא מותאם לפעילות.

הייתי בתפקיד של  מקשיבה אמפאטית שמאפשרת לגיא דחיפה ,בדיקה וחקירה  במקום מוגן , מזמין ובטוח.

במהלך השבועות הבאים הסכים גיא לשחק עימי במשחקי תפקידים ולהתנסות בחומרים שונים שזימנו לו קשר הדדי .  בעזרת ליווי ועידוד החל גיא להשתמש בגירי שמן , פלסטלינה וחימר. במקביל ביקש גיא מאימו לסגור את הדלת ואף אישר לה לנסוע ולשוב בתום שעת הטיפול.

בנוסף לזאת  התחזקה בחדר -  "חווית ההדדיות" שג'ודית רובין  מזכירה לגבי חשיבות יצירת חווית המובל והמוביל בטיפול.

בפגישות הבאות הושם דגש על פיתוח הדרגתי של אמון, תוך הכרות הדרגתית ורגישה עם החומרים והתייחסות חיובית למגוון ואיכויות של חומרים שונים והשילוב ביניהם.

בעזרת התיאוריה של פיאז'ה לגבי השלב הסנסומוטורי ניתן להבין כי  גיא הולך ומפתח יכולת תפיסתית, סכימות מבדילות בין אני – לסביבה  והתחלת הבנה של סיבה ותוצאה. ההתנסות בחומרים השונים ,חקר הסביבה ,הפעלת המניפולציות מגוונות על החומרים ( המסה, מזיגה, ערבוב,לישה שינוי מצד צבירה ובניה מחדש),מאפשרת  לגיא הפרדה בין אני ללא אני, ולמידת המקום החדש והבטוח שלו  במקום  ובזמן.

בשלב זה הטיפול התמקד בהכרות עם מגוון חומרים והרחבת התחושתיות ,

·         תפיסה ואופק תנועתי

·         חיזוק בטחון ויצירתיות

·         עבודה משותפת במקום מכיל ומאפשר בלי עומס יתר של חומרים בו זמנית.

  המטרה הטיפולית בשלב זה הייתה– טיפוח יכולת לקשר (מעורבות ) – ונפרדות של: העצמי-  אחר –  אובייקט .

 

בשלב הבא  של הטיפול גיא מבקש לבנות בית מעץ .כפיסי העץ הנמצאים בחדר אינם מספקים אותו, ואנו יוצאים לנגריה הסמוכה לאיסוף ומקלות בגדלים שונים.

 גיא בונה בית עץ ומדבר על הבית במונחים חדשים של יציבות ובטחון.

הוא   מדווח על כך שלפעמים כבר אינו זקוק לנוכחות האם בלילות ואף הפרידות בבקרים בבואם לבית בספר  נעשו נינוחות יותר.

.

במקביל לקשר הבטוח הנבנה בינינו בחדר, ובעקבות ה"מסע " הקטן אל הנגרייה , מבקש גיא לצאת לטיול למטע אבוקדו הצמוד לקליניקה שלי, ונענה בחיוב.

 זו התקופה האחרונה של הטיפול   וכיניתי אותה " גיא מגלה את העולם".

אריסטו ב"סולם האריסטוטאלי לחשיבה", מדגיש את השלב בו משתחרר האדם מה"אני" , ועובר לשלב ההמשגה  בו מתאפשר  שימוש בשם, סמל או מושג כולל

המתפשט לאובייקטים רבים ( כגון בית, עץ אדם) . בשלב זה של  התפתחות  החשיבה, מוגדר מושג "אוביקטיביות" -  המתייחס למבנה ולקבוצות - התייחסויות  שונות בו זמנית.

גיא יצא לחיפוש אחר ה"בית" .

שוטטנו במטע וחיפשנו מקום מוגן ונסתר על הענפים , שיחקנו תופסת שהמצאנו יחד תופסת " רובין – הוד", בו גיא התחפש לעץ ואני ( השריף האימתני של נוטינגהם )– חיפשתי אותו, בנינו מחסות על

 

 

העץ מפני הטורפים -לרובינזון קרוזו ,ולעיתים פשוט נחנו יחד בתוך העלווה העבותה או יצרנו עולם חדש מענפי האבוקדו.

 פנים רבות גילינו במטע האבוקדו , שקם לתחייה בדמיונו המשוחרר והיצירתי  של גיא .

 מהמצב בו גיא סרב להישאר לבד בבית, פרידותיו בבוקר מהוריו היו מלוות  בקושי גדול ותפקודו בכל מערכות חייו התאפיינו בחרדות , סגירות  ותלות בהוריו , חל מפנה משמעותי .

 גיא החל ליצור קשרים עם בני גילו, נפרד מהוריו בקלות בהגיעו לבית הספר, ביקש לשתף את אחותו הגדולה ביצירה משותפת בחדר התראפיות.  לבסוף ביקש להפסיק את המפגשים עימי כי באותה שעה  היה לו חוג ג'ודו והוא רצה להיות עם חבריו.

נזכרתי בדבריה של "היידי בת ההרים " בתשובה לתודותיו הנרגשות של אביו של הילד הנכה פייר ,שהתחיל ללכת  : "לא לי מגיעה התודה – אלא להרים הנפלאים ולאוויר הצלול בטבע ".

כך גם אני הרגשתי בסיומו של המפגש האחרון הקבלה , ההזדהות והתמודדות עם המים , העץ ,מטע האבוקדו והמרחב הטבעי עשו את רוב העבודה הטיפולית  עם גיא.   

 כותבת דליה נאור –המטפלת בטבע:
בשנות עבודתי כמטפלת אני מוצאת שאין "מרחב טיפולי" מתאים  יותר מאשר הטבע. בתרפיה בהבעה ויצירה דרך הטבע, מושם דגש על כוחות האדם  מתוך אמונה שבכל אדם טמונות תובנות אודות האמת והריפוי שלו. וכאן ,בדרך יצירתית האדם מתחבר לכוחות היצירתיים בתוכו. אני מכנה תהליך זה "אל טבענו דרך הטבע " .

מתי ובאיזה גיל מתחיל המסע אל הטבע החיצוני והפנימי -של  עצמנו כחלק מבניית זהותנו המקצועית?

בשבילי התחיל המסע אל הטבע בגיל צעיר. נולדתי בחברה כפרית של חלוצים שחרטה על דגלה את חשיבות  הקשר לאדמה ,לחיות  ולנשום את עונות השנה , לגדל את המזון הנדרש לה ,לאהוב את אוירה הצח של הארץ  ולאהוב את ארץ ישראל.

ברוחו של א. ד. גורדון יצאו ילדי הקיבוץ הרכים לטיולים יומיים בטבע ,שמות העצים נכתבו על כל עץ ושיח, ט"ו- בשבט הפך לחג החגים ,גידולי הירקות והפירות של חוות ה"צומח" שלנו הובאו בגאווה למטבח  ועונות השנה הכתיבו את מערכת הלימודים באופן צמוד ומשולב . בבגרותי המשכתי ליצור ,לעבוד ולבסוף גם לטפל בגישה המשלבת את כל אלו: אומנות, טבע ותראפיה .

יתרונות השילוב של הגינון והטבע בחדר הטיפולים :

 הטבע מאפשר מרחב טיפול אופטימאלי . מגוון החומרים האין סופי, העובדה שבכל שלב במחזור החיים של הטבע הדברים תמיד "נכונים ומדויקים" , חוסר ההיצמדות  לשום דבר, החופש,  הקצב הנכון תמיד , היופי וההרמוניה , החכמה והמורכבות האין סופית מאפשרים חיבור אמיתי ומדויק לעצמנו בכל שלב בחיינו 

הטבע בגינה או בחממה הסגורה ,כמו גם בטבע הפיראי והבר תמיד אקטיבי ומשתנה.

הדינאמיות מעודדת  את המטופל להתחבר לביטוי דרך אין סוף אפשרויות

ודרכים יצירתיות .

בכל התרבויות האנושיות יופיעו אין ספור סיפורים, מטאפורות וסמלים  על הטבע .

דימויים וסמלים  רבים ומגוונים מעודדים ספונטאנית ונותנים  דרור לסיפור האישי דרך ייצוגים רבי עוצמה בטבע.

החיבור החושי מגיע בטבע לשיאו. שהות בטבע מעוררת את כל החושים דרך אין סוף דרכים צבעוניות, חושניות ומפתיעות.

הטבע הינו מרחב ומיכל המסוגל  לספוג ולהכיל הכל. גם הזעם ,הפחד, הרתיעה והאלימות הגדולה ביותר תתקבל בטבע בהשלמה.

במרחב הטבעי יוצאים החלקים ה"ילדיים" שלנו ואנו  חשים משוחררים ,חופשיים יותר, בעלי מסוגלות עצמית גבוהה יותר, יצירתיים ואוטנטים.

במאמרה כותבת דליה נאור ש"המטפל והמטופל נפגשים במרחב שאינו קניינו של אף אחד מהם. דבר זה מאפשר עבודה ממקום מאוזן יותר ופחות מאיים ".

בהבעה ויצירה בעזרת הטבע , אנו נותנים לאדם דרך לבטא אחרת את עולמו. באופן לא ורבלי. בטבע אנו יוצאים מהמוכר והשגרתי אל השונה ובכך מעודדים את האפשרות של המטופל לגעת באחר. התפקחות ע"י חשיבה חדשה, ראייה או גישה שונה מספיקה לעיתים כדי להתחיל  את השינוי האישי, הדיפוזי אל העולם ממנו אנו באים אל "חדר הטיפולים".

 

ולסיום ,סיפורה האישי של אימי.

אימי החזקה, החלוצה , שעלתה מבולגריה ,ששרדה את טביעת אוניית ה"פטריה", המלאריה והמצוקה של ראשית הישוב היהודי בעמק חפר, היגיעה בערוב ימיה לשובע וריקנות מהחיים. במשך שנותיה האחרונות בבית האבות המטופח ,איבדה אימי את הטעם בחיים.

נוהגת הייתה לומר  לנו שעשתה בחייה כבר הכל. היא הקימה מדינה וקיבוץ, עברה תלאות אין ספור-  ושרדה, גידלה ארבעה ילדים , ונכדיה וניניה  היו לתפארת מדינת ישראל , ועתה היא מוכנה לפרוש מהחיים.

במשך תקופה ארוכה המשיכה אימי לקום, לאכול, לצפות שעות בתכניות ריקניות מול מסך הטלויזיה  ולשאול את נפשה להסתלק מהעולם.

לאחר מחשבה וניסיונות רבים לקרבה אל תחומי עניין ועשייה שונים , נענתה אימי (שאיבדה במעבר לבית האבות את גינתה הגדולה והמטופחת ), ליוזמה של טיפול בעציצי המקום. מידי בוקר הייתה משקה את העציצים, מנקה את העלים היבשים, פולה את הכנימות ושרה בבולגרית לצמחים שלה.

חייה נהפכו לבעלי משמעות ,שמחה, חשיבות ואחריות , ואת שנותיה האחרונות ליוו הגדילה , הצמיחה ולבסוף גם הקמילה והמוות של הפילודנדרום, הבגוניות ,השרכים והסיגליות. כמה אהבה אותם אימי , והם ,כמו שרק צמחים יודעים, העניקו לה משמעות ואהבה .

 

אימי התחילה את ה -מסע אל טיבעה בגיל 80.

ריבוי האפשרויות שמזמן לנו העולם המודרני, העומס  וסגנון החיים המהיר , עלול ים להרחיק אותנו מהקצב המדויק של הדברים בשבילנו  . אנו רוצים הכל ומהר , נוהגים מהר מידי את חיינו , מרגישים חזק מידי ועומסים את מגש- החיים בשפע ובדחיסות.

החיבור לטבע מאפשר לנו חיבור לדופק הנכון והמדויק של העולם הפנימי בהתאמה לעולם החיצוני.  הטיפול המשלב את החיבור לטבענו המגשים והיצירתי, לכוחות וליכולת הטבעית שלנו ולעולם החי ,הקיים והנושם מסביבנו מאפשר גם לנו בסופו של דבר להתבונן,  ולחיות בשלווה עם טבענו הפנימי .

בשבילי, שאהבתי את האומנות והיופי , שהייתי מחוברת מגיל צעיר לאדמה ולטבע , שנמשכתי לעולם החינוך, לפסיכולוגיה וליצירה , אך טבעי היה הדבר שבבגרותי חיברתי בין כל העולמות  דרך המקצוע שבחרתי .

 

 

 


חייגו
052-2530393