פרידה וסיום של מפגשים טיפוליים בטבע ובגינה.

מתי מסתיים מסע טיפולי של שני אנשים שבחרו לעבוד יחד בטיפול.

· האם כאשר ניתנה הזדמנות חדשה לחוויה רגשית מתקנת, בעזרת הקשר שנוצר ביחסי מטפל-מטופל, אשר מאפשר לפונה לטיפול להתייחס באופן שונה וחדש ליחסיו עם אנשים בעולמו?

· האם כאשר ייווצרו תנאים מתאימים להתקדמות, מודעות ועבודה באמצעים שונים ומגוונים עם - ועל - חומרי חייו הגלויים והנסתרים של המטופל?

· כאשר תוכל להתבצע התבוננות אמיצה – משותפת - על התופעות שעולות ומוצפות ב"חדר הטיפולים" או בטבע, תוך שאילת שאלות מתמדת וחיפוש תשובות באופן פתוח ויצירתי?

· כאשר נצליח להתמיר את הכאב-פחד-מעצור וקושי למקומות של עשייה,  הבנה, קבלה, השלמה, זרימה והתקדמות? 

· כאשר נוכל להבין ולקבל את הבלתי ניתן לשינוי (העבר) אך הניתן לפרשנות אחרת, קבלה והשלמה - ולבסוף – לתודה?

· כאשר יוכל האדם לפעול בהווה, מתוך בחירה חדשה, ויכולת לחיות ולחוות בשמחה את חייו; כאשר יוכל לפעול מתוך חשיבה יצירתית ומחוברת לכוחות היצירה שבו?

· כאשר נקבל את העתיד בפתיחות, חופש מחשבה ואמונה בכוחותינו?

· כאשר נוכל לפעול מתוך יצירתיות, נדיבות, שמחה וסובלנות עצמית?

· כאשר נוכל להתחבר למשהו גדול - לסדר, לטבע (לאלוהות?) - או לדרך חשיבה פילוסופית שתהיה מקור להדרכה והכוונה רוחנית בחיינו?

· האם רק כאשר יתקיימו כל המרכיבים?

הפרידה - כמו התחלת הטיפול - הינה חלק מתהליך אין-סופי: התחלה, אמצע, סוף ושוב התחלה. כל התחלה היא סוף של משהו, והסוף הוא התחלה חדשה. סיום הטיפול והפרידה יהיו בהחלטה משותפת של המטפל והמטופל.

באופן אופטימלי יסתיים טיפול, כאשר יזהו המטפל והמטופל יחד כי האדם המטופל מסוגל לקחת אחריות על חייו, להבין שהשינוי תלוי בו וביכולתו החדשה והעצמאית לחוות אותם באופן הרמוני, יצירתי ואופטימי.

המטפל ישחרר את המטופל, מלווה בברכת הדרך שלו ובידיעה שהוא זמין בשבילו גם בעתיד - פיזית, טלפונית ובזיכרון העבודה העצמית שלו. הפרידה תיעשה באופן מדורג, מוסכם ונבחר על-ידי השותפים לדרך בטיפול, ולאחר התבוננות משותפת על התהליך הטיפולי. ההתבוננות תהיה רטרוספקטיבית על התוצרים הפיזיים והפנימיים בטיפול, הכרה והבנה של השינויים שחלו.

סיום הטיפול יהיה תלוי גם בנתונים הבאים:

· רצונו של המטופל להכיל את חומרי חייו כמקור לעוצמה וכוח;

· קבלת עובדות העבר (הבלתי ניתן לשינוי) והעתיד (הבלתי צפוי), מתוך אמונה של המטופל בכוחותיו וביכולתו להיות בכל מה שיגיע בעתיד הקרוב והרחוק.

· יכולת להתאמן על חיים בשלווה, נדיבות לאדם ולסביבה, חיים במידה, יצירתיות ושמחה, תוך זרימה ואמונה ביכולתה של הסביבה שלי להיות לי לעזר ולסיוע מכל סוג שאצטרך.

· יכולת לבחור ולפעול מתוך יצירתיות וכוח;

· יכולת לשנות את הדיבור הפנימי ולפעול בצורה שונה.

המטפל יאחסן וישמור את רשימותיו, תמונות מהגינה, תיעוד הפגישות ויצירות האמנות במקום סגור, שמור ודיסקרטי.

תתרחש פרידה מוסכמת, מדויקת ושלווה, תוך ידיעה וקבלה של סיום התהליך ומתוך תודה וכבוד הדדי. תתבצע פרידה וסגירה מוסכמת ומכבדת של הגינה הטיפולית והמרחב בטבע שהכילו וקיבלו אותנו.

הפרידה הינה תהליך שיאפשר, בסופו של דבר, לפונה להמשיך את חייו בצורה פרודוקטיבית, שלמה, מדויקת ומאושרת יותר. המסע המשותף עם המטפל עובר פנימה. כל מה שנחווה, נלמד, עובד מחדש ונמצא בדרך המשותפת בטיפול יהפוך למקור עוצמה, הכוונה ומצפן פנימי להמשך הדרך. 

.

 פרידה וסיום של מפגשים טיפוליים בטבע ובגינה

 

 

מתי מסתיים מסע טיפולי של שני אנשים שבחרו לעבוד יחד בטיפול.

· האם כאשר ניתנה הזדמנות חדשה לחוויה רגשית מתקנת, בעזרת הקשר שנוצר ביחסי מטפל-מטופל, אשר מאפשר לפונה לטיפול להתייחס באופן שונה וחדש ליחסיו עם אנשים בעולמו?

· האם כאשר ייווצרו תנאים מתאימים להתקדמות, מודעות ועבודה באמצעים שונים ומגוונים עם - ועל - חומרי חייו הגלויים והנסתרים של המטופל?

· כאשר תוכל להתבצע התבוננות אמיצה – משותפת - על התופעות שעולות ומוצפות ב"חדר הטיפולים" או בטבע, תוך שאילת שאלות מתמדת וחיפוש תשובות באופן פתוח ויצירתי?

· כאשר נצליח להתמיר את הכאב-פחד-מעצור וקושי למקומות של עשייה,  הבנה, קבלה, השלמה, זרימה והתקדמות? 

· כאשר נוכל להבין ולקבל את הבלתי ניתן לשינוי (העבר) אך הניתן לפרשנות אחרת, קבלה והשלמה - ולבסוף – לתודה?

· כאשר יוכל האדם לפעול בהווה, מתוך בחירה חדשה, ויכולת לחיות ולחוות בשמחה את חייו; כאשר יוכל לפעול מתוך חשיבה יצירתית ומחוברת לכוחות היצירה שבו?

· כאשר נקבל את העתיד בפתיחות, חופש מחשבה ואמונה בכוחותינו?

· כאשר נוכל לפעול מתוך יצירתיות, נדיבות, שמחה וסובלנות עצמית?

· כאשר נוכל להתחבר למשהו גדול - לסדר, לטבע (לאלוהות?) - או לדרך חשיבה פילוסופית שתהיה מקור להדרכה והכוונה רוחנית בחיינו?

· האם רק כאשר יתקיימו כל המרכיבים?

הפרידה - כמו התחלת הטיפול - הינה חלק מתהליך אין-סופי: התחלה, אמצע, סוף ושוב התחלה. כל התחלה היא סוף של משהו, והסוף הוא התחלה חדשה. סיום הטיפול והפרידה יהיו בהחלטה משותפת של המטפל והמטופל.

באופן אופטימלי יסתיים טיפול, כאשר יזהו המטפל והמטופל יחד כי האדם המטופל מסוגל לקחת אחריות על חייו, להבין שהשינוי תלוי בו וביכולתו החדשה והעצמאית לחוות אותם באופן הרמוני, יצירתי ואופטימי.

המטפל ישחרר את המטופל, מלווה בברכת הדרך שלו ובידיעה שהוא זמין בשבילו גם בעתיד - פיזית, טלפונית ובזיכרון העבודה העצמית שלו. הפרידה תיעשה באופן מדורג, מוסכם ונבחר על-ידי השותפים לדרך בטיפול, ולאחר התבוננות משותפת על התהליך הטיפולי. ההתבוננות תהיה רטרוספקטיבית על התוצרים הפיזיים והפנימיים בטיפול, הכרה והבנה של השינויים שחלו.

סיום הטיפול יהיה תלוי גם בנתונים הבאים:

· רצונו של המטופל להכיל את חומרי חייו כמקור לעוצמה וכוח;

· קבלת עובדות העבר (הבלתי ניתן לשינוי) והעתיד (הבלתי צפוי), מתוך אמונה של המטופל בכוחותיו וביכולתו להיות בכל מה שיגיע בעתיד הקרוב והרחוק.

· יכולת להתאמן על חיים בשלווה, נדיבות לאדם ולסביבה, חיים במידה, יצירתיות ושמחה, תוך זרימה ואמונה ביכולתה של הסביבה שלי להיות לי לעזר ולסיוע מכל סוג שאצטרך.

· יכולת לבחור ולפעול מתוך יצירתיות וכוח;

· יכולת לשנות את הדיבור הפנימי ולפעול בצורה שונה.

המטפל יאחסן וישמור את רשימותיו, תמונות מהגינה, תיעוד הפגישות ויצירות האמנות במקום סגור, שמור ודיסקרטי.

תתרחש פרידה מוסכמת, מדויקת ושלווה, תוך ידיעה וקבלה של סיום התהליך ומתוך תודה וכבוד הדדי. תתבצע פרידה וסגירה מוסכמת ומכבדת של הגינה הטיפולית והמרחב בטבע שהכילו וקיבלו אותנו.

הפרידה הינה תהליך שיאפשר, בסופו של דבר, לפונה להמשיך את חייו בצורה פרודוקטיבית, שלמה, מדויקת ומאושרת יותר. המסע המשותף עם המטפל עובר פנימה. כל מה שנחווה, נלמד, עובד מחדש ונמצא בדרך המשותפת בטיפול יהפוך למקור עוצמה, הכוונה ומצפן פנימי להמשך הדרך.