קטעים מספר גינון טיפולי תרפיה בטבע #118

הטבע והגינון  ככלי עזר לטיפול  באבל ואובדן .

אמר קונפוציוס:

בגיל 15 רציתי ללמוד.

בגיל 30 נטעתי רגלי היטב באדמה.

בגיל 40 לא סבלתי יותר ממבוכה.

בגיל 50 ידעתי מה הם ציוויי השמים.

בגיל 60 הקשבתי לצווים אלו באוזן צייתנית.

בגיל 70 יכולתי לציית לתכתיבי ליבי,

    כי מה שרציתי כבר לא חרג מגבולות הנכון.

בספרה הנפלא של אליזבט הייך, "התקדשות", כותב תלמידה: "הייתי רוצה לדעת מה הטעם בעובדה שאדם נולד, גדל ומתבגר תוך שהוא מתנסה בקשיים שונים. הוא נושא אישה, מביא ילדים לעולם, הגדלים ומתבגרים אף הם ונתקלים בקשיים לא פחותים, גם הם נושאים נשים ונתקלים בקשיים לא פחותים. בגיל מבוגר אדם מאבד את המיומנויות שטרח כל-כך לרכוש, ולבסוף מת. שרשרת ללא התחלה וסוף... מה הטעם? האם אין משמעות עמוקה יותר מאחורי השרשרת האין-סופית של לידות ומוות?"

תמיד עסק האדם, כחברה וכפרט, בחיפוש תשובות לסוד המטרה של הקיום והחיים – לאמת הגדולה הנמצאת לכאורה במקום כל-כך גלוי, נגיש וברור, ועם זאת כל-כך נסתר.

חשיבות התשובות לשאלות כלליות ואישיות אלו היא גדולה. משמעותה היא מצפן, כיוון, הבנה של הדרך האישית בעולם, שממנה ייגזרו מהלכי החיים של האדם והחלטותיו ברמה היום-יומית והמיידית, ועד להכרעות גדולות ואקוטיות.

פעמים רבות רוצים היינו תשובות ברורות וחד-משמעיות; רוצים היינו את הנוחות והביטחון של הילד הלומד על עובדות החיים מפיו של המורה יודע הכול – ומאמין, "כך ראה וקדש".

רוצים היינו לעיתים לחיות באופן המדויק והברור של הפרח, העץ או הנמר; לחיות בתוך תוכנית גדולה וברורה – ולהיות פשוט חלק מעולם שלם, עגול ומושלם של התחלה, אמצע וסוף; עולם שבו גם לנו יש משבצת ברורה ומוגדרת בתוכנית: בורג נפלא, יעיל ואינטגרלי במרקם האקולוגי והעולמי של הטבע.
 

להמשך לחצו כאן!

לקטע הקודם לחצו כאן!


חייגו
052-2530393