קטעים מספר גינון טיפולי תרפיה בטבע #114

במודלים הפסיכואנליטיים, המטפלים שמו בצד את הרגשות שלהם והציעו את עצמם כמסך ריק לשיקוף המטופל. מטפלים הומניסטיים אקזיסטנציאליים הגדירו מחדש את הקשר הטיפולי, וטענו שהאידיאל הוא שהמטפל יפתח עצמו לגמרי לתגובות של עצמו ושל המטופל.

הגישה הטרנס-אישית מוסיפה לחוויה האנושית הזו עוד פרספקטיבה: המטפל משרת את המטופל בצורה הטובה ביותר באמצעות התייחסות אל המפגש שלהם כחלק מקארמה משותפת. במקום להיות מומחה, המטפל הוא עוד 'מחפש, שלומד מהמטופל בזמן ששניהם לומדים מהחוויות המובילות למודעות גדולה יותר לתנועות המודעות שמשפיעות על שניהם. המטפל מחפש נקודות חיבור ועובד על הבעיות המשוקפות לו על-ידי המטופל, ומנסה להרחיב את המודעות האישית שלו, וכתוצאה מכך לתת שירות טוב יותר למטופל.

כשהמטפלים ממשיכים את המסע הפרטי שלהם, הם מנסים לשלב את חוויותיהם המעצבות בעבודתם עם המטופל. ישנה הכרה שגישה זו אינה מתאימה לכול, ושמכשולים עלולים להופיע כאשר יש בלבול לגבי הגבול בין האישי לטרנס-אישי. כמו כל היבט אחר של הידע, רעיונות רוחניים עשויים לשמש לטוב אבל גם לרע. מתן הכינוי 'רוחני' עלול לגרום לדבר-מה להיראות כאצילי, בעוד שמדובר בעצם בהימנעות רגילה מהאחריות היום-יומית.

אל גישה זו, המציבה את היכולת של המטפל והמטופל ללכת יחד בשביל הרוחני, נוספת ההליכה הפיזית והסמלית בטבע.

מדובר ביכולת להתבונן בתהליכים הרוחניים של האדם בקונטקסט הרחב של הטבע. כך בעצם נקשר התהליך הטיפולי לסביבה המיידית שבה האדם חי, חווה כל רגע ונמצא בתוך הוויה ארצית ופיזית מאוד, אך גם הוליסטית, מסודרת ומאורגנת.

 

לקטע הקודם!

להמשך כאן!

 


חייגו
052-2530393