כיצד בא לביטוי בחדר הטיפול הצורך הזה להבין את הסוף ולהיות חלק ממנו?
כיצד יכולים ההבנה של הסיום, הקמילה והמוות, להיות חלק ממשמעות החיים וחשיבותם? ולבסוף, האם תתאפשר לידה פסיכולוגית חדשה ומאוזנת יותר בגינת חיינו, כמו הפרח או העלה המתחדשים באביב?
ואף-על-פי-כן, חרף הכמיהה למודעות, לתשובות הנחרצות, חרף הרצון להבנה שלמה, נידונו רוב בני האדם לשאלה; לשאלה הגדולה של הקיום האנושי ולסיומו - המוות.
"דע מאין באת ולאן אתה הולך" - האם יש ידיעה אחת? האם יש חיפוש אחד? אמת אחת? תשובה אחת לכמהים למורה דרך?