ארבע מסלולים בעקבות צמחי הארץ


  טיול לימודי: 4 מסלולים בעקבות צמחי הארץ

פירות בשלים היישר מהעץ, ארטישוק הבר ומנגולד: "כלכליסט" יצא לטיול לקטוף וללקט    

 

הטבע הישראלי עמוס בפירות וצמחים היכולים לשמש כתרופות ותוספי מזון. "כלכליסט" ליקט ארבעה מסלולי טיול מהנים ובריאים. 

 

בוסתני נחל עמוד ומירון.

עד חודש דצמבר מומלץ לצאת למסלול מעגלי בשמורת הטבע נחל עמוד. בסוף הסתיו מבשילים הפירות המאוחרים, ובבוסתני נחל עמוד מתגלה שילוב בין פירות הבר לפירות העצים המתורבתים שנשתלו על גדות הנחל.  משך הטיול: כ־5 שעות. מה קוטפים: בדרך רואים עצי בר כמו האגס הסורי והעוזרר, שפירותיו הטעימים דומים לתפוחים קטנים, ומרקחת ממנו תעזור לשליפת קוצים ולריפוי פצעים. חליטה של עליו טובה נגד נדודי שינה, חרדות ולחץ דם גבוה. חליטת העלים והענפים של האשחר הארץ־ישראלי טובה לריפוי מחלות עור. עוד במסלול: עצי תאנה, זית, תות שחור. התות השחור יעיל לחיזוק הדם ולטיפול במחלות מעיים. אופן האכילה: היישר מהעץ. פרטים: 250 שקל לאדם לסיור, ליקוט ובישול ארוחה בשטח (בקבוצה של 10 משתתפים).  לשמורה: 20 שקל למבוגר, 9 שקלים לילד.  

 

הגלבוע.

בחודשים דצמבר עד פברואר כדאי לעלות אל הרי ברקן ויצפור, כדי לבקר בארמונם של אחאב ואיזבל, ומשם לרדת לעין יזרעאל. המסלול מסתיים בטעימות ביקב מורד. משך הטיול: 10–12 שעות. מה קוטפים: זעתר - תבלין המשמש לחיטוי וחיסון, מקל על כאבי ראש, עוזר לשיפור הזיכרון ולחיזוק כוח הגברא ומקל על נפיחות במעיים, הצטננויות ודלקות גרון. עלים וזרעים ממשפחת העקוב, כמו ערקובית הגילגל, גדילן, ברקן וארטישוק הבר - מנקים את הדם, עשירים בסיבים תזונתיים, משפרים את תפקודי המוח והכבד. מנגולד (סלק הבר) - עשיר בברזל וסידן ומנקה רעלים. מומלץ לאכול עם בקר, עוף, דגים או ביצים, שכן הוא משאיר רק את החלבונים הטובים. אופן האכילה: זעתר: לחלוט כף מלאה עלים בכוס מים ולשתות. עקוב: אפשר לאכול טרי או לחלוט, ולאכול את הירק עם השתייה. מנגולד: בישול קל על בסיס שמן זית או מים, ללא תוספת תבלינים. פרטים: 35 שקל לאדם בסיור ברכב פרטי, 75 שקל לאדם בסיור באוטובוס מאורגן. המכללה לרוקחות טבעית וצמחי מרפא במסלול משותף עם חוות תבלין, אתר: www.magneticchange.com.

 

הר חורשן.

עם הטיול הזה מומלץ לחכות עד חודש פברואר. המסלול מתחיל בסופה של דרך עפר היוצאת מכביש מספר 70, מול הפנייה לכפר הנוער מאיר שפיה. הטיול בשמורת הר חורשן מתאים למשפחות מיטיבות לכת, והמסלול מעגלי.  

משך הטיול: כחצי יום, כולל פיקניק. מה קוטפים: צמחי בר למאכל, כמו חלמית (חוביזה) - אנטי־דלקתית, מכייחת, מרגיעה את העור, מקלה על כאבי גרון ושיעול יבש ומסייעת בתפקוד מערכת העיכול. סרפד - עשיר בברזל, סידן וויטמין C, מחזק את הדם, עוזר בבעיות קרישות, מונע דלקות פרקים, משתן ואנטי־אלרגני. חליטת עליו עוזרת לאנמיה ומקלה על עייפות וחיוורון. עולש - עשיר בנוגדי חמצון, מטהר את הדם, משתן, מעורר תיאבון, מחזק את מערכת העיכול והכבד. אספרג החורש - גבעוליו משמשים לטיפול בעצירות ובבעיות מעיים, ומקלים על כאבי מחזור ולידה, חוסר דם ומחלות כבד. אופן האכילה: את עלי המאכל אפשר להוסיף לסלט הפיקניק או להקפיץ במחבת על המדורה. את עלי הסרפד אפשר לחלוט. שתיית 4–5 כוסות מים שנחלטו בהם גבעולי אספרג (ביחס של 200 גרם גבעולים לליטר מים) תעזור גם לאבנים בכליות ולשיפור הראייה. פרטים: 250 שקל לאדם לסיור, ליקוט ובישול ארוחה בשטח (בקבוצה של 10 משתתפים). 

 

מערת קשת והר מירון.

לקראת סוף החורף, בחודשים מרץ ואפריל, אפשר להצפין למערת קשת ולערוך תצפית על נחל בצת והגליל המערבי, להגיע למערת פער, לסייר בשמורת הטבע הר מירון ולפגוש את התרבות הצ'רקסית בכפר ריחניה. משך הטיול: יום שלם. מה קוטפים: לבנדר - משמש כאנטיביוטיקה טבעית, נוגד דיכאון, מרגיע פצעים ועוזר להיווצרות צלקת חלקה. ורד הבר - מנקה את הדם ומאזן את לחץ הדם, מאזן טסטוסטרון בקרב גברים. שמן המופק מזרעי הפרי חיוני להתחדשות תאי עור וגם מסייע להצטננות, שלשול ושפעת. דפנה - העלים משמשים לתיבול תבשילים וחמוצים, משככי גזים, משתנים. אופן השימוש: לבנדר - ממצים את השמנים האתריים או לועסים את העלים היישר מהשיח. כותשים במכתש ועלי את העלים, מורחים על פצע ומחליפים אחת ל־4 שעות.  ריח הלבנדר מונע כניסת ג'וקים ורמשים הביתה. פירות ורד הבר מתאימים לרקיחת ריבות וחליטות. עלי הדפנה הירוקים עשירים בשמנים אתריים המרפאים בעוצמה גבוהה יותר. פרטים: 35 שקל לאדם בסיור ברכב פרטי, 75 שקל לאדם בסיור באוטובוס מאורגן. המכללה לרוקחות טבעית וצמחי מרפא במסלול משותף עם חוות תבלין, אתר: www.magneticchange.com.    

התפתחותה של רוקחות טבעית בצמחי מרפא



הגישה הרפואית המקובלת היום בבתי החולים תומכת בטיפול תרופתי סינתטי.
גישה זו לטיפול במחלות מבוססת על חוק המכאניקה של ניוטון וביולוגיה מולקולרית  לפיהם  כדי להעריך יעילות תרופה מסתמכים הרופאים על הקשר המדויק בין המינון ותגובת החולה.
דגש עיקרי זה הביא עם הזמן להתיישנות השימוש בתרופות טבעיות וצמחיות שהיו בבסיס הרפואה המסורתית .

המודל הניוטוני (של טיפול בעזרת תרופה סינתטית) מאפשר לרופאים לצפות באופן אמין את התנהגות התרופה ולבטל תופעות לוואי של תרופות טבעיות  אך יש לכך מחיר.

בהתרחקות הזו מרפואה צמחית לטיפול התרופתי הוזנחו גורמי ריפוי אנרגטי חשובים

רופאים בני זמננו נוטים לראות ברפואה הטבעית והצמחית משהו פרימיטיבי ואת חוקר צמחי המרפא  כרופא האליל בחברות השבטיות שם קיבלו החולים צמחים מקומיים בהמלצתו לריפוי  – שיטת רפואה ששירתה את האנושות במשך מאות שנים.

אחד המסמכים הקדומים ביותר הידועים היום ובו תיאור רפואה צמחית הוא הפן צ'או משנת 2800 לפנה"ס. מסמך שכתב חוקר צמחים סיני בו הוא מתאר 366 תרופות צמחיות ששימשו כתרופה לחולאים שונים.

בפרספקטיבה היסטורית רפואה צמחית מצויה בשורש הטיפול התרופתי של היום.  שכן צמחי מרפא מכילים כימיקלים פעילים שונים בעלי השפעה פיזיולוגית והרי מקורן של רבות מהתרופות המשמשות כיום הוא בצמחי מרפא.
מחקר מדעי בתורת התרופות אישר רבות מההשפעות הטיפוליות המועילות שיוחסו לצמחי מרפא נפוצים.
טיפול תרופתי הוא צורה נקייה יותר של רפואה צמחית. יצרן התרופות מבודד את החומרים הפעילים בצמחי מרפא ומחליף את הצמחים עצמם בגלולות המכילות גרסאות סינתטיות של המרכיבים הפעילים. בצורה זו משתמשת הרפואה בכמות מדודה של תרופה מה שמקל
על הפיקוח והחישוב  וקל יותר לצפות את השפעת התרופה
בסוגית המינון של  החומר הפעיל בצמח חסרים לצערנו  עדיין  מחקרים המשווים טיפול צמחי עם טיפול תרופתי סינתטי שהופק מאותו צמח  

אך אם נרחיב התבוננותנו מעבר לנושא המינון  במתן תרופות  , נבין שבתוך כל צמח יש כל כך הרבה חומרים שנראה שקשה להבחין בין הכימיקלים היעילים מבחינה רפואית ולבודד אותם. וכך חולה שנוטל גלולה המכילה חומר פעיל יחיד עלול להחמיץ תועלת רפואית נוספת שהיה מפיק לו קיבל את צמח המרפא המקורי שכן בצמח המקורי יש מרכיבים נוספים שעשויים לעזור לו להתגבר על אותה מחלה

ומהם אותם מרכיבים?

נבחן לצורך כך את גילויה ופיתוחה של הרפואה ההומיאופטית שבסיסה הוא הרפואה הצמחית-  המעלה גישה תומכת בטיעון שהצמח הראשוני הינו בעל ערך רב יותר מתרופה כימית המיוצרת ממנו.




התפתחות ההומיאופתיה  מיוחסת לפרופ' סמואל האנמן (1755-1843) רופא גרמני מבריק מאוניברסיטת לייפציג,  שאי שביעות רצונו מהגישה הרפואית בימיו הביאה אותו לפתח שיטת טיפול שהעיקרון הייחודי שלה הוא:  דומה מרפא דומה (עיקרון שהתגלה בכתבים רפואיים יוונים עתיקים והיה ידוע גם ברפואה העממית הגרמנית בימיו של האנמן)

שיטת הריפוי הזו נוצרה בעקבות גילוי השפעת קליפת עץ הכינין על מלריה
בתקופתו שימש הכינין לעיתים תרופה נגד מלריה.
אחד מתסמיני המלריה הבולטים הוא חום לסירוגין   האנמן ניסה על עצמו ולקח כינין במשך מספר ימים כשהוא בריא. להפתעתו לקה בחום לסירוגין -התסמין הבולט של מלריה. כלומר: הטיפול נגד מלריה העתיק את תסמיני המחלה באדם בריא.
האנמן הבין מכך שהכינין מרפא את המלריה משום שהוא יוצר מחלה מלאכותית בגוף דומה למלריה וזו מפעילה את מנגנוני ההגנה של הגוף ומכאן החל לחשוב שאם זה עובד אולי ניתן להשתמש בתרופות אחרות בדרך דומה, אחרי קביעת השפעת הצמח על אדם בריא
וכך התחיל האנמן לבצע "אימותים" שהם יצירת תרופה מחומר צמחי ובדיקת התסמינים שנגרמו על ידי אותו צמח לאדם בריא, אם הם תאמו תסמינים שנוצרים ממחלה מסוימת הסיק על פי עיקרון "הדומה מרפא דומה" שזה הריפוי למחלה הספציפית הזו.

 חשוב ביותר לציין כי בתפיסה ההומאופתית תסמינים נפשיים ורגשיים מקבלים משקל שווה או אפילו גדול יותר מתסמינים גופניים.  (רופאים נוטים לעשות בדיוק ההיפך, ההתייחסות לתסמינים גופניים עולה בהרבה על המשקל לתסמינים נפשיים או רגשיים.)

ההומיאופתיה הייתה אפוא לאחד התחומים הרפואיים ההוליסטיים הראשונים שהעניק תשומת לב לשינויים במחשבה ובגוף תוך חיפוש הריפוי המתאים

האנמן טיפל אמפירית בחוליו על בסיס חוק הדומה בהצלחה עצומה ובמגוון מחלות רב. תוך כדי עבודתו הוא הופתע לגלות בעקבות ניסויים בדילול תרופות שניתנו לחוליו  שככל שהדילול רב יותר כך גוברת יעילות התרופה – הוא כינה טכניקה זו   העצמה
הוא הגיע למצב שהתרופות ההומיאופתיות שלו היו מדוללות כל כך שרבות מהן לא הכילו אפילו מולקולה אחת של צמח המרפא המקורי.
זו עובדה הסותרת את העקרונות המקובלים בתעשיית התרופות שכאמור עובדת על השפעות לפי מינון ולכן הביאה לזלזול של רוב הרופאים הרגילים בעובדה שתרופה הומיאפתית שאינה מכילה אפילו   את החומר הנחוץ ליצירת השפעה פיזיולוגית ברת מדידה אכן משפיעה.
 אך מסתבר על פי העובדות והניסיון של האנמן שחומר, גם בריכוז שאינו גלוי  או בר מדידה מסוגל להשפיע על הגוף הפיזי.  כיצד?

כאן מומלץ לנו לבדוק את גישתו של אינשטיין התופס את החומר כאנרגיה.
תפיסה זו עשויה להביא לבדיקה מחודשת של תכונות ריפוי של הצמחים שמהם בעצם מיוצרות היום גם התרופות הסינתטיות

ההסבר האפשרי של ההומיאופתיה הוא שכמויות הזעירות או הבלתי גלויות יוצרות אינטרקציה עם האנרגיה המעודנת האנושית הקשורה קשר הדוק למבנה התאי הפיזי

 כאן ברצוננו להשיג הסבר והבנה על מהותה ודרך פעולתה של ה"אנרגיה המעודנת"  או "רפואת תדרים" .
 .
                                               


חייגו
052-2530393