תרפיה באומנות המשלבת יציאה לטבע ולגינה בעבודה עם מתבגרים במסגרות חינוכיות

דיון על שימוש בגישות התנהגותיות בעבודה התרפויטית .

 

 בפרק זה אעסוק בטיפול באומנות המשלב יציאה לטבע ועבודה בגינה טיפולית תוך הבאת תיאוריות שונות המנסות להסביר תופעות בגיל ההתבגרות.

במשך 15 שנים  הינני תרפיסטית באומנות בחטיבת ביניים. החוויה המיוחדת של בעבודה עם מתבגרים הועצמה ע"י העובדה שעבדתי ועדיין עובדת עם נערים ונערים שעברו וועדות השמה והוגדרו כבעלי צרכים מיוחדים. הלקויות מהם סבלו הנערים עימם עבדתי היו מגוונות: לקויות למידה, התנהגויות תוקפניות ובלתי מסתגלות, הפרעות קשב וריכוז, ניתוק חברתי, אלימות ושלל לקויות מתחום הPDD ולקויות חברתיות. בפרק זה אסקור את מאפייני גיל ההתבגרות וגישות טיפוליות שונות המותאמות לגיל .ארחיב בנושא הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי וארחיב על נושא התוקפנות והאלימות כנגע נפוץ במקומותינו..נושא התוקפנות והאלימות הינו אחד ההתמודדויות החשובות ביותר בעבודה עם מתבגרים, ולצערי, אקטואלי מתמיד .בהמשך אביא תיאור  מקרה של עבודה עם מטופלת בגיל ההתבגרות שהתחילה בעבודה טיפולית עימי באופן פרטני, ולאחר מספר חודשים שולבה בקבוצת שווי גיל. הטיפול התחיל כטיפול באומנויות, והמשיך תוך שילוב גינון ויציאה החוצה מחדר הטיפולים

1. אפיונים של גיל ההתבגרות:

בכל שלב בחייו של אדם נוצרת דינימיקה התפתחותית בשלושה תחומים:התפתחות פיזית – ביולוגית, התחום הסביבתי – חברתי והפסיכולוגי.המעבר בין שלבי ההתפתחות יוצר רצף התפתחות. בהתפתחות התקינה של האדם אין אפשרות לדלג על שלבים ועין קיצורי דרך. לעיתים ,עקב מצבים משבריים בחיים  האדם מגיע לצמתים בחייו וזקוק לעזרה, אחת האופציות היא טיפול .מה מייחד את האדם בגיל ההתבגרות וכיצד מתאימים את  הטיפול למתבגר הספציפי לפי שיטת תרפיה בטבע T.C.?ההגדרה הביולוגית מתארת את תחילתו של גיל ההתבגרות בשינויים הורמונים וגופניים מבחינה גופנית.הגדרה חברתית תתאר את סיומו של גיל ההתבגרות באי תלות בהורים, זכויות אזרח, אחריות ועצמאות בחברה.משך גיל ההתבגרות משתנה מחברה לחברה אך יש היבט אוניברסאלי והוא השינויים הפיזיולוגים של ההתבגרות המינים המופיעים בראשית גיל ההתבגרות.בישראל נהוג להגדיר גיל זה בין 12, עם התחלת ההתפתחות הגופנית – מינית והסיום בגיל 18 עם הגיוס לצבא.בני נוער בגיל ההתבגרות אינם אחידים בשלבי ההתפתחות הריגשיים, חברתיים או גופניים.

לכל מתבגר דרך ייחודית ואישית להתפתחות.השינויים בגיל ההתבגרות:1.    שינויים פיזיולוגים 2.    שינויים פסיכולוגיים רגשיים – גיל ההתבגרות דורש הסתגלות מחודשת לעולם. הגישה הפסיכואנאליטית רואה  בגיל זה שלב של לחץ וסערה המתבטא במתחים אותם חדש המתבגר ביחס לחבריו ומשפחתו. גישה אחרת רואה בגיל ההתבגרות תקופה צמיחה וגדילה הכרחית. בתקופה זו נאבקים המתבגרים על זהות משל עצמם בחיפוש לשאלות מי אני? ומה אני?.3.    שינויים חברתיים – תחילתה של ההתבגרות מאופיינת במעבר של תלות במשפחה ובהורים לעצמאות ויצירת זהות עצמית הניתוק מההורים מאפשר חשיבות חדשה ל"קבוצת השווים" החברים הם הקובעים עבור המתבגר את מעמדו החברתי ומשפיעים על עיצוב דימוי עצמי, ביטחון עצמי ותפיסה חדשה של עצמו והעולם. הפנייה החדשה לקבוצת השווים מספקת למתבגר תחושת שייכות, ביטחון, תמיכה רגשית וזהות. התבגר מתנסה בתפקידים חברתיים תוך לקיחת אחריות בדרך לבניית זהות מבוגרת עצמאית ושלמה. פעמים רבות מתאפיין גיל זה במצבי רוח מרדנות, יציאה נגד נורמות חברתיות, סירוב לקבל מרות, ריבים. הורים, ממורים ומחנכים נתפסים כממסד ואנשי הדור הישן המטיל אליהם מטלות ושולל את החופש שלהם. לפי וויניקוט זקוק המתבגר לעימותים, העימות חייב להיות אישי ומשמש כשלב הכרחי להגיע לבשלות של המבוגר.

שלבים בגיל ההתבגרות:לאורך כל היסטוריה הכתובה  של האנושות נכתב על גיל ההתבגרות כתקופה קשה.אריסטו לפני 2300 שנה כותב כי המתבגרים הם " חמומי מוח, נלהבים, רגזנים ונוטים להיסחף לדחפיהם".גם  פילוסופים רבים מתייחסים אל גיל זה כאל גיל קשה ורב אתגרים אך גם כגיל של פורענות.הסיבות לקושי בגיל ההתבגרות הם קודם כל עקב שינויים קיצוניים מבחינת מיניות דרישות חברתיות חדשות וקשות יותר ושינויים פסיכולוגיים. יש קושי בהגדרת תפקיד ומקום המתבגר מחדש בעולם.מחד תלות כלכלית וחברתית בהוריו ומאידך הצורך לפרוץ לעצמו דרך ייחודית.כותבת טיאנו: "על המתבגר לעצב את אישיותו בהתאם לערכים בהם הוא מאמין לבין הסביבה החברתית, וליצור לעצמו את זהותו האישית".בעקבות השינויים הגופניים ותפיסת העצמי החדשה נוצרת גם תפיסה עצמית פנימית שלא הייתה קיימת קודם. ויניקוט מדבר על תקופת ההתבגרות ככזו אשר מרחיקה את הנערים והנערות מתלות, בדרכם אל מעמד המבוגר, תקופה זו כוללת בתוכה את פנטזית הרצח (אשר מקבילה לפנטזית המוות של ראשית הגדילה אצל התינוק) .לגדול משמעותו לתפוס את מקום ההורה, כלומר: בפנטזיה הלא מודעת הגדילה היא מעשה תוקפני והיא מצריכה את מותו של מישהו אחר, מה שעשוי להתגלות כהתנסות בדחף אובדני או התאבדות ממש. תפקיד ההורה לכל היותר הוא לשרוד, לצאת בריאים ושלמים, מבלי לשנות צבע או לזנוח עקרון חשוב. דרך  התמודדות זו הוא חווה את החווית בעצמו. חוויותיו הן אישיות ושונות משל הוריו, מקום ההורים נדחק הצידה ומקום חבורת השווים תופס חלק משמעותי וחשוב ביותר בחיי הנער המתבגר. "המודל המרכזי הוא של "זהות לעומת טשטוש הזהות" לנוכח ההתפתחות המואצת עסוקים בני הנוער בחיפוש זהות עצמית , גופנית ומינית. חיפוש זה נעשה על ידי הגברת העוצמה של היחסים הבין אישים חשיפה להשפעות תרבותיות וחברתיות מחוץ למשפחה. שלב זה מלווה בטקסי מעבר אל עולם המבוגרים. שלב זה מלווה בלבול ומבוכה קימת גם סכנת הקצנת תחושות המבוכה היכולים  לגרום להתפתחות הפרעות פסיכוטיות ועבריינות.לקראת סיום תקופת ההתבגרות, יורדת חשיבותם של ערכי הקבוצה, המתבגר נעשה נינוח בנוגע לערכיו וזהותו שלו, והוא מתחיל להקדיש זמן לבילוי עם אדם אחד-בן המין השני. מגיל 17 ואילך מתחיל תכנון התוכניות לעתיד, מתפתחת היכולת לדחיית סיפוקים ולפשרנות. בתקופה זו המתבגר אף מקבל מחדש את עצות ההורים וערכיהם, לאחר שגיבש לעצמו זהות עצמאית. כיום ההתייחסות לסיום גיל ההתבגרות היא מאוחרת יותר, היות וצעירים חוזרים לבית ההורים יוצאים רק בגיל מבוגר יותר ממה שהיה נהוג בעבר.

   2. יתרונות השילוב של גישות בהביוריסטיות בטיפול במתבגרים. בתוכניות חינוכיות וטיפוליות רבות בבתי ספר בארץ משולבים גישות בהביוריסטיות בטיפול.מושגים כמו "עיצוב התנהגות" ו"כלכלת אסימונים" וחיזוקים חיוביים,הפכו לנגישים במסגרות רבות .  על אף העובדה שרוב המטפלים באומנויות ,בגינון או בטבע עושים בטכניקות התנהגותיות שימוש חלקי ומוגבל , חשוב מאוד להכירם ולהיות מודעים לכך שישנם מצבים אשר חשוב להכניס  את הטכניקות ההתנהגותיות לטיפולהאוכלוסייה  עמה אנו עובדים מגוונת ותמיד קיים סיכוי שעבור מטופל מסוים גישה זו תועיל יותר משיטות אחרות.כל יצירת האומנות שהיא מיסודה תהליך קוגניטיבי. ליצור אומנות משמע ליצור תיעוד קונקרטי של תהליכים פנימיים. בעת יצירת אומנות, היוצר בהכרח מעורב בחשיפת דימויים ומסרים נפשיים, המחזירים זכרונות, מביאים לקבלת החלטות ומייצרים פתרונות. יצירת אומנות מפעילה מערכת פידבק מיידי וחיזוק מתמשך במקרה של התנהגות משביעת רצוןכמו יצירה אומנותית , גם תיכנון וביצוע גינה באופן יזום ומכוון הינו  תהליך קוגנטיבי . כמו יצירת אומנות, עבודה בגינה , גם יציאה לטבע לטיול, מסע או טיפול פעמים רבות נשען המלווה- מטפל על טכניקות התנהגותיות.כדאי מאוד לזכור שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי בתרפיות השונות  יכול לסייע בפתרון בעיות מהיר ואפקטיבי, ולכן הוא יעיל במיוחד בטיפול מזורז ומקוצר. הגעה מהירה ללב הבעיה עשויה להביא להקלה מיידית. פתרונות מהירים אך יציבים יכולים לעזור למטופל להשיג שליטה עצמית.כדאי להכיר את הגישה ההתנהגותית כחלק ממגוון הכיוונים הטיפוליים  שעשויה לעזור למטפל ככלי בארגז הכלים הטיפולי שלו

3. רקע על התפתחותה של התראפיה הקוגניטיבית – התנהגותית ה"מהפכה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה", התרחשה בשנות ה70, אך שורשיה נמצאים בעבר הרחוק יותר. בחלקה המוקדם יותר של המאה ה-20, התפיסה הביהביוריסטית הייתה דומיננטית. תפיסה זו היתה מבוססת על מחקרים שהדגימו שהתנהגויות חדשות נלמדו ונוצרו בקשר שבין גירוי / תמריץ – ותגובה.במודל ההוא, התנהגויות היו יכולות להיקלט או להימחק באמצעות שימוש בחיזוקים. אם המטרה היתה להשיג התנהגות חדשה, החיזוק היה בד"כ פרס כלשהו. אם המטרה היתה להפסיק התנהגות קיימת, הפרס היה נמנע בכל פעם שאותה התנהגות התרחשהביהביוריזם היווה פריצת דרך מהאופן הפסיכולוגי המסורתי של הבנת ההתנהגות האנושית. במהלך אותה תקופה, ביהביוריזם – ההבנה כיצד התנהגויות נלמדות ונפסקותנתפס כבסיס התיאורטי של הפסיכולוגיה וההבנה של ההתנהגות האנושיתאולם, פסיכולוגים שניסו להבין כיצד התנהגות אנושית שונה מזו של שאר בעלי החיים, הגיעו למסקנה כי היכולת האנושית לחשוב, לתהות, ולהשתמש בשפה ובדמיון, השפיעה עמוקות על יכולת הלמידה שלנו.וכך התגלה כי החיזוקים עצמם, יכולים להיחשב כתהליך פנימי. רבים מאיתנו משתמשים ב"דיבור פנימי" – בין אם כזה שמדכא ("אני כזה טיפש", "אני לא מסוגל להצליח בעבודה הזאת", "אני לא מסוגל לדאוג לאחרים"), או כזה שמשבח ומחזק ("אני מוכן לכל דבר!"). התיאוריה שהתפתחה במטרה להסביר את ההשפעה האדירה שיש למסרים הפנימיים על ההתנהגות האנושית, נקראת "פסיכולוגיה קוגניטיבית". פסיכולוגיה קוגניטיבית היא תולדה שבאה מתוך "תיאוריית הלמידה החברתית". אחד ההסברים הראשונים ליכולת האנושית להשתמש בתהליכים נפשיים עליונים כמתווה בדרך להתנהגות, בא מתוך ספרם של מילר ודולארד משנת 1941, "חיקוי ולמידה חברתית". הם זיהו שתי דרגות של התנהגות נרכשת. הדרגה הראשונה, התנהגות המבוססת על גירוי ותגובה, כללה את ההיבטים האוטומטיים, וכל ההתנהגויות שהיוו תגובה ישירה הן לסביבה (הגירוי), והן לדחפים הפנימיים. הדרגה ההתנהגותית השנייה, כגון שפה, דימויים, חשיבה ורצון להשפעה, באה לידי ביטוי בפתרון בעיות. הפעולות הקוגניטיביות האלו, מגשרות ומסייעות ביצירת פתרונות למגוון רחב של בעיות איתן מתמודדים אנשים מידי יום. מילר ודולארד הכירו בכך שפעולות רבות היו בעצם תערובת מורכבת של שתי דרגות ההתנהגות הללו, ושלבני אדם יש יכולת עצומה להשתמש בדרגה השניה הנקראת "תהליכים נפשיים  עליונים". תיאורטיקן נוסף שתרם רבות לתפיסת הלמידה החברתית, באנדורה, כתב ב1969 על הדרך אנחנו "מקיימים  באופן תמידי התנהגויות המושתתות על הערכה עצמית וחיזוקים עצמיים". למרות שמילר ודולארד סברו שהתיאוריה של הלמידה החברית חיזקה חלק מן העק רונות הניתוחיים של הפסיכולוגיה, באנדורה ראה הבדל ברור בין שני המודלים: בעוד מילר ודולארד הסכימו עם התיאוריה הפסיכודינמית שלקונפליקטים עצביים יש גורם משפיע מתוך התת מודע, באנדורה התייחס לסימפטומים נוירוטיים כתוצרים של למידה שהתרחשה קודם לכן, שמתוגמלת באופן רציף ע"י חיזוקים חוזרים ונשנים מהסביבהובתמצות: התיאוריה של הלמידה החברתית נוגעת  להשפעה של הסביבה על התנהגות האדם, וההשפעה של התנהגות האדם על הסביבה. כמו כן, היא מנסה לגשר על הפער בין התיאוריות הנוגעות בתהליכים הנפשיים הפנימיים, לבין תיאוריות התנהגות הנלמדת והנראית לעין.

 4. יעילות השימוש בתהליכים התנהגותיים וקוגניטיבים בתרפיית  בטבע ובגינון טיפוליהמטפל בטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי נעזר בידע אודות מחשבות ורגשות של המטופלים כדי לדבר, להביא למודעות, להבין ובסופו של דבר לשנות הרגלים והתנהגויות.המודל התיאורטי מדבר על "תהליכים קוגנטיביים עליונים" שהאדם נדרש ללמוד, לזהות ולפתח גישה לדפוסים ומצבים של חשיבה והבנה. המטפל חושף את המטופל לטכניקות המיועדות לשנות תהליכי מחשבה שיבוילו לשינוי ריגשי ופיזי.בתרפיה בטבע נחשף המטופל לתהליכים אישיים במצבי קצה המאפשרים להביא למודעות מהירה ואינטנסיבית הבנות חדשות לגבי חייו .בגינון הטיפולי תהליך העבודה בגינה מאפשר עשייה מתוך זיהוי הרגלים והתנהגיות ובסופו של דבר שינוי והקלה בעזרת הייחודיות של המפגש עם העבודה הפיזית  באדמה ובגינה.טיפול קוגנטיבי התנהגותי מדבר על שליטה בהתנהגויות ובעיקר עם התנהגות אנטי – חברתית ולא מסתגלת .העבודה ההתנהגותית הטיפולית מאומצת פעמים רבות לתחום הטיפול בטבע עקב המפגש בין המטפל המטופל והטבע שמבוסס על עשייה ותנועה.לא נכתב עוד מספיק על הקשר שבין טיפול קוגנטיבי התנהגותי לטיפול בטבע אך כדאי לדעתי  להתמקד בגישה זו המדגישה כיצד אנשים בחרו להתנהג באופן ייחודי דרך אינטרקיה פעילה עם הסביבה .ב1955 כותב ג'ורג' קלי "לכל אדם מערכת תפיסות  שהיא "מערכת מבנה אישית" שמכתיבה דרך פעולה לגבי כל אספקט בעולם ".מערכת המבנה האישית משקפת כיצד אנשים מארגנים את מכלול התפיסות וההשערות שלהם.באופן כללי חשוב שהמטפל בטבע יתמקד בתהליכי חשיבה וידגיש את  התהליכים הקונטיביים כאשר התהליכים הריגשיים של ההתנסויות יהוו חלק אינטגרלי מהבנת המערכת הכוללת התנהלות  האדם.הטיפול הקוגנטיבי והיציאה לטבע עשוי לטפל במנעד רחב של בעיות התנהגותיות וריגשיות.בשונה מהיציאה לטבע הפראי העבודה בגינון טיפולי תאפשר להדגיש יותר לדעתייכולת למיפוי קוגנטיבי, תכנון, דחיית סיפוקים, פתרון בעיות, הקהיית רגשות והפחתת רגשות עיקבית, ריכוך האימפולסיביות ודגש על מסרים פנימיים ודיבור עצמי.בתהליך העבודה בגינה תעשה הצפה של הליכים פנימיים בעזרת הארועים היזומים בגינה.המטפל יערוך חקירה והערכה של המצבים הריגשיים תוך שימוש בחיזוקים ותמריצים שיועצמו ע"י התוצרים בגינה.העבודה בגינה תאפשר גם הקלה על רכישת רעיונות חדשים ולמידה לבני אדם בעלי קשיי למידה שבדרך כלל מידע חדש נאבד או מתפזר בחשיבה לא מאורגנת.היציאה החוצה לטבע ,אם זה לטבע הפראי, לגינה או לחממה תאפשר עבודה עם רגעים מורכבים ובעייתיים בחיים ומציאת פתרונות אלטרנטיבים תוך הגברת יכולתו של המטופל לבחור את ההתנהגות שלו.השהות המתמשכת במצבים קיצוניים בטבע, בעזרת המריצים תעודד יצירה של סכמות התנהגות חדשות בסופו של דבר יכולות חדשות אלו יובילו לשיפור ההתנהגות ב"חיים האמיתיים" ,וליכולת ליצור אופציות התנהגותיות רבות יותר עם יכולת התסתגלות למצבים השונים בחיים.

דוגמאות לטכניקות התנהגותיות והדרך לעבודה טיפולית בטבע ובגינה שנאספו מניסיוני האישי ומספרות המתארת תאורי מקרה

  1. 1. הפחתת דפוסי חשיבה שליליים הדרך התמודדות עם קושי אי הצלחה ותסכול ע"י דיבור והכוונה אופטימים וחיוביים.2
  2. 2.פתרון בעיות - הגברת יכולת פתרון בעיותובחירות התנהגותיות הדרך הפניית מודעות לבעיות בשטח כמו עלייה קשה רטיבות בגשם שתיל שלא נובט ומזיקים
  3. 3.מודלים - למידת התנהגיות חדשות דרך מודעות לתגובותי,מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות וקשיים בשטח או בגינה הטיפולית ועיצוב דרך תגובה חדשה וטובה יותר ויצירת המציאות מחדש.
  4. 4.טכניקת התרגעות - הפחתת מתח והתנהגות מוחצנת ע"י חיזוק דימוי עצמי דרך דיבור פנימי וטכניקות התרגעות ( ספירה עד 10, הליכה לרגע הצידה וכו) דגש על היכולת שלי לעמוד בקשיים בעבר וחיזוק האמונה ביכולו ההתמודדות שלי,דגש על מקומות של הצלחה וכוחות במהלך המפגש עם הטבע, שימוש בעבודה רגועה , מובנית ומונחית על מנת להגביר שלווה ורוגע
  5. 5.הקהיית רגשות עיקבית - הפחתת מתחים ופובניות הדרך-  שימושבסיטואציו העולות בתהליך הגינון והעבודה על מנת לחשוף בהדרגה את המטופל לאובייקטים וסיטואציות קשות ומרתיעות ולתרגל אותן בטיפול כהכנה לחיים בחוץ
  6. 6.הכלה פנימית וחיסון מפני מתח - הגדלת היכולת להתמודד עם מתח מפני הצפוי הדרך שימוש בדמיון מודרך ותכנון של סיטואציות עתידיות במסע על מנת להציף וליצור תגובות רגשיות ואפשרויות פעולה ותגובה ,  כהכנה לסיטואציות עתידיות
  7. 7.מסרים פנימיים - הפחתת דיבור פנימי שלילי והגברת השליטה העצמית הדרך שיחה מכינה, כתיבה ציור של מסרים ועבודה על דיבור פנימי חיובי ואופטימיות
  8. 8.דימויים נפשיים, הקשר שביין העולם הפנימי וההתנהגות החיצונית .הכוונה לאירועים שקרו בעבודה בגינה או ביציאה לחורשה או לטבע וביצוע חזרות ותרגולי תוך הבנת העולם הפנימי שמוביל להתנהגות חיצונית
  9. 9.חשיפת תהליכים פנימיים – ארגון מחדש של דפוסי חשיבה שאינם יעילים. הדרך הפניית תשומת הלב לתגובות ועשייה של המטופל בגינה או התבוננות משותפת על תהליכים שעובר המטופל במסע החיצוני בטבע . הדרך- יצירת דמות של עצמי מחומרי הטבע החיצוני והפנימית
  10. 10.חיזוקים ותמריצים - הגברת חשיבה חיובית והתנהגות חברתית פרודוקטיבית הדרך - עבודה קבוצתית מול קשיי המסע בטבע פתרון בעיות חדשות במציאות המורכבת בגינה יצירת מציאות פנימית המותאמת למציאות החיצונית החדשה בה מתפקד המטופל כחלק מקבוצה פעילה מתקדמת יוצרת ועומדת המטלות בצורה טובה ומותאמת

 

סיכום:  שימוש באלמנטים קוגנטיבים - התנהגותיים מתאימים במיוחד לטיפול בגינון ויציאה לטיפול בטבע  ושילוב אומנויות . זאת  כיוון שעשיה, תיכנון, ויצירת יש מאין, של גינה או יצירת אומנות היא מייסודה תהליך קוגניטיביבעת העשיה הפיזית , נוצרת  בעזרת המטפל   מעורבות ומודעות של חשיפת דימויים ומסרים נפשיים, המחזירים זכרונות, מביאים לקבלת החלטות ומייצרים פתרונות. בין אם תיכנון גינה, שתילה, עישוב או יצירה בחימר או בצבע,או יציאה לשטח ולטבע למסע ארוך .העשיה ויצירת יש -מאין, מפעילה מערכת פידבק מיידי, וחיזוק מתמשך במקרה של התנהגות משביעת רצון. כל קו של מכחול המופיע על הדף או ניצן המפציע מהקרקע ,יכול להציע או לקדם פעילות נוספת (פידבק), וכן לתת חיזוק ליוצר. כל הטכניקות הקוגנטיביות יעזרו לאדם להשיג שליטה על מצבי רגש קיצוניים, לשפר את הקישורים האמפתים שלהם, לשלוט על רגשות של פחד ויקלו על ההבנה של מצבי רוח וחוסר שליטה.חשוב להדגיש את החיזוקים והתמריצים החיוביים בטיפול ההתנהגותי . יש הסכמה רחבה לגבי שימוש בתמריצים חיוביים העוזרים לאדם לפתח מבנים התנהגותיים ברורים מתוך תחושת הצלחה וביטחון עצמי בכוחותיו ויכולותיו.  יצירת מצבי-קצה, יצירת אומנות  או יצירת  שתיל חדש ,משמע ליצור תיעוד קונקרטי של תהליכים פנימיים. ניתן לדון בתיעוד זה, לשנות אותו, ולהמשיך וליצור או לצייר מחדש על מנת להגיע לשביעות רצון. ניתן גם להשתמש בתיעוד זה כדי להיזכר באירועים מהעבר, וגם כדי לשמש תזכורת לחוויות רגשיות חיוביות ומעצימותעבודה טיפולית עם אומנויות שונות בטבע  ובגינונה  הטיפולית  עם מתבגרים , עשויה להיות יעילה ומשמעותית מאוד.בעיקר בעבודה עם מתבגרים נון וורבאלים או עולים חדשים.

 

תיאור מקרה של מתבגרת שטופלה פרטנית בעזרת אומנויות וגינה טיפולית ושולבה בקבוצה טיפולית של מתבגרים בשלב מאוחר יותר.

המקרה של רחל הינו טיפול פרטני בנערה ממוצא אתיופי, שהפך לטיפול קבוצתי עם קבוצת נערים אתיופים מכיתה ח. בטיפול שולבו חלקים שהתרחשו בחדר האומנות ומאוחר יותר ביציאה לגינות ומקומות נוי בסביבת בית הספר. רקע על העידה האתיופית בישראל: בישראל חים כיום יותר ממאה אלף בני העדה האתיופית. רובם עלו ארצה במצא משה ב-1984, ובמצבע שלמה ב-1991. יותר מ33 אלף נערים נולדו עד היום בארץ.

העלייה האתיופית סבלה מקשיי קליטה רבים .ריבוי נערים, ריבוי משפחות חד-הוריות, יחסי תלות גבוהים בתוך המשפחה המורחבת עקב מגורים עם הורים קשישים, ריכוז בשכונות מצוקה, רמת השכלה נמוכה, חוסר במיומנויות מקצועיות, רמת חיים נמוכה, מעבר מחברה פטריאכלית לחברה שיויונית ישראלית, איבוד הסמכות ההורית, קשיי שפה, ושוני בצבע העור.במרקם החברתי החדש שנוצר נערים ונוער רבים סבלו בצורה מובהקת מהמעבר. יש נשירה גבוהה בכיתות ט-יב לעומת שווי הגיל שאינם אתיופים .שיעור הזכאים לבגרות נמוך, ועומד על 40 אחוז לעומת 60 אחוז בקרב התלמידים הישראלים .יש התאמה בין עליית מספר התלמידים האתיופים הנושרים ממערכת החינוך, לבין עלייה מובהקת במספר התיקים הפליילים הנפתחים במשטרה לבני נוער אתיופים. תיאורה של רחל :רחל הופנתה לטיפול על ידי יועצת בית הספר עקב קשיים, חריגות וניתוק חברתי, מוזנחות, התנתקות במהלך השיעורים ואי מוטיבציה לימודית עקב קשיים ריגשיים מורכבים. עבדתי עם רחל שנה בחדר התרפיות ולאחר מכן בגינות של בית הספר. הטיפול התחיל במפגשים פרטניים ולאחר מספר חודשים שולבה רחל בקבוצת שווי גיל מהעידה האתיופית.בעת שרחל הופנתה היא הייתה בת 13 , גמלונית ורזה מאוד ,לא יצרה קשר עין ומבטה מושפל תמיד .רחל הייתה יתומה מאב, בת רביעית לחמישה אחים, אמה עיוורת ולא מתפקדת בבית רחל סבלה מרעב והזנחהבתחילת המפגשים רחל בחנה אותי עד קצה גבול היכולת היא ניסתה להמאיס את עצמה עלי  בכל דרך. התעלמה ממני, איחרה, שתקה וישבה ללא מעש .היא הגיעה תדיר בבגדים מרופטים ומלוכלכים כינים היו בשערותיה .היא לא יצרה קשר עיין או דיבור אישי , שכחה את שמי ובקשה לצאת לפני הזמן. התקשורת עימי הייתה  מוגבלת  ורדודה..המפגשים התרחשו  בחדר האומנות בחטיבת הביינים ובגינות בסביבת החדר. ניתן לומר שבסופם של המפגשים שהתחילו בחדר התרפיה באומנות באופן פרטני והסתיימו במסגרת קבוצתית עם שווי- הגיל רחל הצליחה לעשות דרך ארוכה ומשמעותית.ניתן לומר שהטיפול ששילב אומנות וטבע הצליח.בתחילת  הטיפול הורגש חוסר גדול ביכולתה של רחל ליצור קשר והתיחסות בין אישית.

 

המושג הוויניקוטי - מטריצה אימהית  מושג מפסיכולוגית העצמי  המגדיר את מארג יחסי הגומליןבין אדם לדמויות משמעותיות ביותר בחייו המהווה רשת התייחסות חברתית לכל חייו ,מצעה של הנפש.המטריצה האימהית היא הרחם החם והעוטף שיאפשר התהוות הנפש והנשמה של האדם.כדי לחיות בחרות ויצירתיות ,תוך מגע עם האוטנטיות שבנו היצירתיות וושמחת הקיום,אדם צריך להרגיש בטחון במטריצה האימהית שהייתה לו בילדותו , ולזולת עצמי טוב דיו.

 

המושג הוויניקוטי- סביב אוחזת -ד. וויניקוט מחדש בגישתו הטיפולית וכותב על "סביבה אוחזת ",בה יספק המטפל בנוסף לפרושים בטחון אפשרות להתפתחות של " האני האמיתי ", המסתתר מאחורי ה"אני - השקרי" שניבנה בעבר עקב "אמא לא טובה דיה" , והצורך לשרוד בעולם.

 רחל שגדלה בבית ללא הורים מתפקדים וללא יכולת לפתח קשרים משמעותיים עם דמויות הוריות מתפקדות, מכילות ואוהבות אינה סומכת על אדם ושומרת על עצמה מאוד.רחל היא ללא ספק תוצר עצוב של סביבה לא אוחזת-ומטריצה אימהית חסרה.בתחילת המיפגשים היא יוצרת מעט, בעפרונות וטושים  ועסוקה בד"כ בדיבור  אשר ברובו אינו קשור לקורה בחדר או לתוצר האומנותי.מבחינת תפקודה בבית הספר בו התנהל הטיפול, אפיינו את תפקודה האקדמי אי למידה, חירף היותה בכיתת חינוך מיוחדת קטנה סגירות, התבדלות, ניתוק, ותת הישגיות.תפקודה החברתי לקה מאוד בחסר והתאפיין בחוסר בטחון עצמי אי תקשורת בין אישית בסיסית ביותר וקושי ביצירת קשרים או יחסי אי אמון עם מבוגרים ובני גילה.התכנים שעולים בדיבור או בציורים היו תכנים של יאוש , חוסר עתיד ואופק חסום.רחל מגוננת על המשפחה שלה מחשש שתוצא מן הבית ע"י הרשויות .בתקופה הראשונה יצירתה דלה ויש שימוש רב באותיות ובשם שלה והיא יכולה לייצר ציורים רבים ומהירים במהלך מפגש אחדבשלב מאוחר יותר ,רחל מנסה ליצור קשר  חרף העובדה שמנת חלקה בין שווי הגיל היא בידוד דחיה ולעג חברתי לכן, הפיתרון בשלב הראשוני הוא   ליצור קשר עם מבוגרים משמעותיים בסביבתה המיידית ע"י נתינת מתנות, כתיבת מחמאות וניסיון בשלב מאוחר יותר לצייר עימי יחד.לבקשתה אנו משרבטות יחד ויוצרות בחדר הטיפולים רישומים שהם התחלתה של תקשורת וקשר.הציור הראשון של רחל הוא בית עם פרפרים ופרחים.בשכונה העלובה בה גרה רחל בין בתי הקומות המתקלפים אין גינה ציבורית.כשאר אני שואלת אותה על הבית שלה רחל נבהלת מגילוי הקרבה בינינו וחוזרת לצייר ציורים מהירים של אותיות בטושים.רק מאוחר יותר היא תדבר בגילוי לב על הבית שלה ואף תזמין אותי לשכונה.שלב שני:בשלב השני לאחר שרחל מרגישה יותר אמון ונינוחות בחדר התרפיות היא מתחילה היצירה תלת ממדית ויוצרת ראש מאבן.היא עובדת עליו תקופה ארוכה והופכת אותו לביצה ללא אברי פנים וללא זהות.אני חשה שנוצר בחדר הטיפולים ביננו משהו שאיפשר  פריצת דרך.

על החלל הפסיכולוגי שמאפשר הטיפול באומנות נכתב: " טיפול באמנות מציע חלל פסיכולוגי – אשר נוצר באמצעות יחסי הגומלין בין שני יחידים – והם מובעים בהשתקפות והשלמה (הצעת ניגודים). זהו אזור ביניים אשר אינו בפנים ואינו בחוץ, אלא הוא גשר בין המציאות הסובייקטיבית וזו האובייקטיבית.. מערכת יחסים נועדה ליצור מחדש את יחסי הגומלין של הילדות, באופן סטרילי. החלל הפסיכולוגי הוא ממד מסוים של החלל המעברי, ואפשר להיתנסות בו לפחות בשתי רמות שונות.בפעולה היצירתית, הייצוגים השונים של עולמו של החולה מעוצבים ומשתקפים בצורת האמנות. הדבר קורה גם במערכת יחסי הטיפול הבינ-אישית, ויכול להשלים את מה שקורה בהבעה שלו באמנות. מיומנות המטפל היא בשמירה על מערכת יחסים תומכת, חיובית בתור רקע כדי שתהליך הטיפול באמנות יושג. כאשר החלל הפתולוגי משתלט על יחסי הגומלין, הוא דורש יצירתיות ותחכום כדי לגרש את מערכת יחסי האובייקט המוסתרת, ולמצוא את צורת האמנות המתאימה כדי ליצור חלל פסיכולוגי חדש."

לפי פרשנות זו,לפי תפיסה רחל ואני, הצלחנו ליצור בחדר הטיפולים חלל פסיכולוגי אשר אפשר גשר בין המציאות הסובייקטיבית של רחל וזו האובייקטיבת בחדר. במערכת היחסים ביני לבין רחל נוצרה אפשרות של עבודה על יצוגיים פנימיים, קשים שהשתקפו דרך ראש האבן נטול אברי הפנים. רחל יכלה להיות בתוך הקושי של הרגשת הניתוק וחוסר ההימצאות שלה בעולם הזה דרך עשיית אדם נטול ייחוד וללא יכולת לראות, לשמוע או לדבר.מיד לאחד השבועות הארוכים שבהם עסקה בראש האבן נטול הפנים,  רחל מתחילה ליצור סדרת חמסות מגבס, ואנו עוסקות בנושא השמירה והמוגנות.רחל מתחילה להתייחס לעובדה שנערים נוספים מגיעים אלי לחדר התרפיות היא צוחקת מידי פעם ואף יוצרת איתי לפרקים קשר עין.בנוסף רחל שעד היום השמידה את תוצריה  והתייחסה לעבודותיה ככלי אין חפץ בהם ,מבקשת לעשות תיק עבודות. בפגישות הבאות רחל בונה כלי מחיימר לאמא, מאפרה  לאחותה , ולראשונה בחדר מתחילה להתייחס לתוצריה במושגים של יופי ושביעות רצון. רחל מנסה גם בהפסקות לשבת ליד קבוצת בנות אתיופיות מהכיתה. בשלב הזה אני מחליטה לצרף אותה לקבוצה של צעירים מהעדה האתיופית שנאספו מכיתות שונות בבית הספר ועובדים עימי באומנויות בשילוב גינון.

ההחלטה לבחור בקבוצה מעורבת של נערים ונערות אתיופים בגינון טיפולי המשלב אומניות נבעה מהעובדה שהקושי השפתי ורבלי פעמים רבות מפריע לתקשורת עם הנוערים העולה ומכך שהמימון לטיפול היה מיעד לעידה האתיופית בלבד.בתחילת הטיפול נעשה בקבוצה שימוש רב בתקשורת בשפה האמהרית על מנת לייחד ולבדל את עצמם מהתרפיסטית.הטיפול נעשה במסגרת חטיבת הביניים והיציאה החוצה הייתה לשטחי נוי קטנים בחצר החטיבה. לקבוצה נאספו נערים ונערות עם קשיי הסתגלות, קושי אקדמי, התנהגויות חברתיות מרדניות ואלימות ונערים שסבלו מהרבה כעס כלפי המערכת. התהליך הטיפולי שבו השתלבה רחל נשען על  הגדרת מטרות וגבולות,בניית מקום של הכרות ואמון איתי- התרפיסטית, לאחריו עבודה על העצמי האינדיבידואלי דרך יצירות אומנות, משם יציאה לעבודות קבוצתיות ולאחר מכן יציאה מחדר הטיפולים להחזקה וטיפול משותף בשטחים הציבוריים של ביה"ס.

דרך העבודה  והתרומה לשטחי הנוי הדוממים בחצר ביה"ס קיוויתי שיתאפשר לתלמידים  החיבור החיובי והפרודקטיבי למערכת שבה הם נהגו עד היום באלימות, התנגדות, מרדנות ודחייה.

  שלב ב. - הטיפול הקבוצתי באומנויות וגינון טיפולי הקבוצה שנאספה התגבשה לאחר חשיבה והתלבטות. המשותף לכולם היו התנהגויות חברתיות תוקפניות כלפי המערכת, וונדליזם, חוסר מוטיבציה לימודית ותחושת יאוש , כעס, דחיינות וניתוק מתוך בחירה משאר נערי השיכבה שלא מהעידה האתיופית . חלק מהבנות היו שייכות לקבוצת נערות שנהגו באלימות קבוצתית ונהגו לגנוב מבתי עסק בשעות הפנאי.

הרכב הקבוצה:10 בנים ובנות בני 13. מהעדה האתיופית.

מסגרת הטיפול: שעתיים שבועיות בזמן קבוע. מיד אחרי בית הספר כולל הזנה, בחדר התראפיסטית באומנות, יצירה קבוצתית ואישית עם חומרי האומנות השונים. בהמשך השנה יציאה לחצר וטיפול בשיחים וצמחים בגינות הנוי ופינות  בבית הספר.

מטרות הטיפול הקבוצתי מוגדרות : עליה בהישגים אקדמיים, חיזוק מסוגלות עצמית , חיזוק הכוחות והיצירתיות דרך העצמה של שווי -גיל ,חיזוק דימוי עצמי חיובי,חשיבה פרוגרסיבית בראיה עתידית, חיזוק הקשר והשייכות למשפחתם- קהילה- מדינה- סביבה . וגם... להיות יותר נערים. לשמוח ,ליצור, להנות בחייהם... את זה פשוט לא מצאתי בהתנהלותם של הנעים בקבוצה.

על מקומו המיוחד של הטיפול באומנות והמשחק  במסגרת הטיפולית כותב וויניקוט -  היצירתיות מובנת אפוא מן ההתפתחות אנושית. מקורותיה של האשליה מספקים את היסוד ליצירת החלל המעברי בין המציאות הפנימית והחיצונית. בחלל זה, הילד שומר על האשליה שהעולם הוא הוא בעצמו, והוא יכול להישאר במצב של אחדות מאושרת. רק באופן הדרגתי אשליה זו של אחדות מאורגנת מחדש על פי דרישות המציאות החיצונית מטרת ההתפתחות אינה לוותר על האשלייה, אלא לפתח את המיומנויות ואת השיטות כדי להפוך אשליות אלה למציאות. יצירתיות, בהקשר של מערכת יחסים אנושית, מתאימה בין העולם הדמיוני, הפנימי של האדם ובין זה החיצוני, כך שכל אדם יוכל לקבוע את גורלו. יכולת האדם להיות, למעשה, האמן של העולם החברתי של עצמו תלויה בפיתרון הקשיים ההתפתחותיים בעברו.יש זמנים, בגלל ליקויים ובעיות בעברו, שהבעה אמנותית משמשת בתור אמצעי לגלות מחדש יצירתיות וחידוש, אף על פי שזו - אפשר שלא תעבור הלאה אל מערכת יחסים חברתית. אנו כולנו מכירים אמנים שהדבר נכון לגביהם. אמנות לבדה ללא מערכת יחסי טיפול תומכת לא תתקן את הליקויים בהתפתחות.על מנת לתקן את היצירתיות הקודמת וליצור מחדש חלל מעברי כדי לגשר בין המציאות הפנימית ובין זו החיצונית, על המטופל  והמטפל להתכונן למשחק, כך לדברי המתאר את הטיפול בתור משחק, או, במקרים מסוימים, ככזה שעוזר למטופל להיות מסוגל לשחק. כדי שהמטפל באמנות ימלא תפקיד זה, עליו להיות מוכן למשחק. משחק, כמו שוויניקוט  מתאר אותו,  אינו פעולה חסרת תכלית או שעשוע ותו לא, אף על פי ששעשוע הוא מרכיב אחד של המשחק. המשחק בטיפול יש בו כדי להחליש את הבקרה האינטלקטואלית והיות המטופל ללא מטרה מסוימת וראשו פתוח בהיתנסות ובעבודה בחלל הפסיכולוגי.בחלל זה, דימויים וסמלים נכנסים אל התודעה עם הלוגיקה ועם הארגון ביחס לזמן ולמקום שלהם. במשחק סמלי הם עוזרים לחולים לארגן את החלל הפסיכולוגי שלהם באמנות ובמערכת יחסי האמנות. צורה ותוכן מתאחדים בתרכובת שבין תהליכים ראשוניים ומשניים. הדבר יוצר איזון בין גבולות ובין אנרגיה לא מוגבלת, ובין מיזוג ובין נפרדות ובין ארגון ובין אובדן שליטה. המשחק הטיפולי הוא אפוא אמצעי ליצור "סביבה משפיעה" של מערכות יחסים, אשר בה ליקויים ביחסי אובייקט המוקדמים יכולים לבוא על תיקונם ואשר יש בה פוטנציאל ליצירה מחדש של חיים יצירתיים.

 התהליך הקבוצתי:

שלב ראשון- הכרות בין אישית  והכרות עם חומרי האומנות בניית מקום שבו תתאפשר חוויה של בטחון  ואמון.יצירת  תיקשורת חיובית ובונה ביני לבין חברי הקבוצה, ובינם לבין עצמם  ועבודה על מסגרות וחוקים בחדר האומנות.

האמצעים- עבודה קבוצתית על ציורים קבוצתיים ובחומרי אומנות שונים בקבוצה , משחקי טאקי ולוגי ויצירת אוירה נעימה ומכילה.שיחות והעלאת תכנים מהשבוע שחלף

שלב שני- אמצע השנההתחלת עבודה בחומרים אציליים , יצירה בתלת מימד ועבודות קבוצתיות מורכבות תוך שיתוף פעולה ויצירה קבוצתית משותפת,המשך למידת דפוסי תיקשורת בין אישיים מעצימים, העלאת תכנים מחייהם והתמודדות משותפת.חיזוק הפן העתידי ושבירת תיקרת הזכוכית שבלב...

אמצעים- יצירה קבוצתית,משחקי תפקידים , שיחה, שימוש בטכניקות תלת מיימדיות, יצירה בחומרי טבע, מיחזור וחומרים אציליים

שלב שלישי - שיפור יכולות גופניות ובטחון עצמי. התחלת לקיחת  האחריות לעצמם וסביבתם, חיזוק דימוי חיובי ופרודוקטיבי דרך לקיחת אחריות לסביבה ולצומח, חיזוק בטחון עצמי ואחריות לגורל אחרים- תחושת כוח ושליטה על חייהם, פעילות במסגרת דמוקרטית וחווית הצלחה ותרומה לחברה.האמצעים-יציאה מחדר הטיפולים לטיפוח פינות  וצמחים ברחבי החטיבה. יציאה למשחקי ספורט קבוצתיים- כדורגל כדורעף,-טיפוח ואחריות לצמחים בסביבתם ,יצירה בעץ -אבן- חימר בחדר עחל מנת לתתיתם לתליה במסדרונות החטיבה לנוי,יכולת לתכנן ולבצע משימות משותפות,להתמיד ולנצח.... 

בקבוצת  המתבגרים  הטיפולית  נעשה שימוש גם באלמנטים התנהגותיים

: 1אנו מדגישים בחדר סדר ועקביות דרך הציור. הלימוד של נושאים ציוריים שונים שמתבקשים ע"י הנערים והיכולת להגיע למנעד של צבעים הופכים גם לשיעור ולמידה.בקבוצה יש דגש על פיתוח מושגי מרחב ושימור כמות דרך התבוננות על אלמנטיים שהקבוצה מבקשרת לצייר

2. נעשה בחדר שימוש במחשבות וברגשות של הנערים ביחס למערכת הבית ספרית והמדינה על מנת להביא למודעות ושינוי של התנהגויות בלתי מסתגלות ותוקפניות כלפי רכוש ואנשים במערכתהעבודה בגינה של ביה"ס איפשקרה עשייה ותרומה למערכת שעד אז נתפסה כמאיימת ודוחה. הגינה אפשרה גם מרחב חדש שאיפר חיבור למשהו נאוטרלי שאינו אדם, חומר לימודי, הנהלה או מערכת חוקים חיצונית.לגינה היה חוקים משלה, צרכים שאינם קשורים לאף אחד ולשום מקום והם עומדים בפני עצמם.

הנערים יכלו להתמודד עם הצלחה ויצרית מקום אחראי ומתמסר לטווח ארוך ואופטימי. תשומת הלב הייתה על התהליכים שעוברת הגינה והצמחים בה בעונות השנה השונות ודרכם התהליכים שאני עובר גם כאינדיבידואל וגם כחלק מגינה אנושית שבו יכול להיווצר מיקרו-קוסמוס ומיקרו-אקלים שיאפשר לי חיים וחוויה שונה ממה שחוויתי עד היום.

 שלב אחרון:במהלך השנה בה צורפה רחל לקבוצת בני הגיל עברנו תהליך משותף שבו עבדנו בחדר הטיפולים על הציורים משותפים ולאחר תקופה קצרה יצאנו לגינות בסביבת בית הספר טיפחנו אותן עבדנו בהם ותרמנו לבית הספר ולקהילה אליה רחל השתייכה בשעות הבוקר.לראשונה בחייה סביב העיסוק המשותף והמשימות אותן נדרשו לעשות כל קבוצת הנערים יחד החל בתחילה להיפתח ולתקשר עם הנערים האחרים בקבוצה.אני מוצאת את רחל מבלה חלק מההפסקות עם קבוצת התרפיות היא מקפידה יותר על לבושה וגם הישגיה האקדמים השתפרו עקב כך שהחלה להביא תיק, כלי כתיבה וספרים.בהמשלך השנה היציאה מחדר הטיפולים החוצה וחווירה לבני גילה בצורה פרודוקטיבית וחיובית מאפשר משהו חדש. רחל שתמיד העידה על עצמה שאוהבת מוזיקה ושירים, בעזרת עידודם של חברה לקבוצה מחליטה לגשת לתחרות כשרות צעירים בבית הספר.בתמיכת הקבוצה שחלק אף עולים על הבמה לשים איתה כלהקת רקע רחל שרה וזוכה במקום הראשון.היא מצטרפת למקהלת בית הספר משנה את סגנון לבושה ובתום השנה מתנדבת, חרף העובדה שנסתיים הטיפול להיות אחראית ביחד עם עוד חברה על הגינות עליהם לקחו אחירות קבוצתית לאורך השנה.ביום האחרון רחל ואני קובעות להיפגש לפגישה אישית אחרי הפגישה הקבוצתית רחל מביטה בי בחיוך רחב ושתינו מבינות שהתהליך שעברנו ביחד לא נגמר.במהלך השנה הבאה אני מלווה מרחוק את רחל ורואה אותה ביחד עם הגינות הפורחות אליהם היא ממשיכה לקחת אחריות עולה ופורחת

פרק 8. הרהורים על תוקפנות והתנהגות חברתית בלתי מסתגלת :בקבוצה בה השתלבה רחל רוכזו מספר נערים ונערות שסבלו מהתנהגות חברתית בלתי מסתגלת וחלקם נטלו חלק בגילויים של בריונות התגרות אלימות מילולית ואלימות נגד רכוש.תוקפנות ומאפייניה

הסברים לתוקפנות

הסבר אבולוציוני תוקפנות היא חלק מהמטען הגנטי, מההיסטוריה שלנו ההכרחי כדי לשרוד. זה מסביר את ההבדלים בין זכרים לנקבות, ולמה הדפוסים מאד דומים בתרבויות מאד שונות. ההסבר הפסיכואנליטי בעיקר של מלאני קליין. התינוק הקלייאני מאד שלילי מבפנים. בנוסף, לאדם יש את יצר המוות. פסיכואנליטיקאים מאוחרים (דולרד, מילר) טענו שתוקפנות היא frustration produced drive.  לפי גישת הלמידה החברתית של בנדורה - תוקפנות היא תגובה נלמדת כמו כל התנהגות אחרת.  1)       התוקפנות מסווגת ל:2)       פיזית - מילולית3)       פעילה - סבילה4)       ישירה - עקיפהנושא התוקפנות קיים כנראה מאז ומתמיד.כנראה שבעצם ההתנהגות התוקפנית ביטא האדם את כעסו ותסכוליו זאת עוד בטרם התפתחה השפה. לתוקפנות פנים רבות, היא עשויה להופיע כתוקפנות פיזית כלפי אנשים אחרים (הצקה, הכאה, פגיעה) או תוקפנות כלפי חפצים (שבירת חפצים ופגיעה ברכוש ). גם הפעלת אלימות מילולית היא פעולה תוקפנית (לצעוק, לקלל, להעליב) ופגיעתה עלולה להיות מזיקה באותה מידה, ואולי אף יותר. יש מקרים בהם מופנית התוקפנות של הנערים  כלפי עצמם (כסיסת ציפורניים עד זוב דם או נשיכת שפתיים עד לכאב או תלישת שערות). ישנם נערים הנוטים להסתבך בתאונות, מרבים להיפצע ואינם ´שומרים על עצמם´. הגילוי התוקפני ביותר של אדם כלפי עצמו הוא ניסיון התאבדות. יש לציין שגילוי תוקפנות כלפי ה"אני", תוצאותיה חמורות יותר מבחינה נפשית מאשר תוקפנות המופנית כלפי חוץ (נערים אחרים, מבוגרים או חפצים). אנו יכולים לראות זאת אצל תינוקות שעדין השפה אינה שגורה בפיהם. מלאני קליין עסקה רבות  בתיאוריה שלה בנושא: שנאה, קנאה, בהרס ומוות, כחלק מהמציאות הנפשית הלגיטימית וגם כנתונים מבניים בדרך להשגת קשר עם הזולת ושפיות. מלאני קליין, הבחינה בין תוקפנות לבין הרסנות. בתוקפנות קיים מימד ההרס, אך זה פועל בשירות הגנת העצמי מפני סכנות הסביבה בעצם לשם מטרת שימור החיים. ההרסנות  היא חד מימדית ומכוונת לאיזון של האני ושל הזולת, בשל כך היא מהווה ביטוי גולמי של המוות (כתבים נבחרים עמ' 9). יצר ההרסנות אשר עוזר לו לתינוק לשרוד. האנתרופולוג  לורנס העמיד את תיאוריות התוקפנות כאינסטינקט אבולוציוני והתבסס בעיקר על התבוננות בחיות בטבע. לדעתו אינסטינקט התוקפנות נבנה במשך אלפי שנים בכדי לשרת שני  אמצעים השרדותיים - לחימה על שטח מחייה, החזק שורד ותוקפנות מחזקת את הגזע והגנה על המשפחה והדורות הבאים. האנרגיה התוקפנית, הנובעת מאינסטינקט הלחימה מקורה בתוך האדם בצורה קבועה ומצטברת עם הזמן. מעשים תוקפניים תלויים בהצטברות האנרגיה התוקפנית או בהימצאותו של מגרה בסביבה הקרובה. ככל שכמות האנרגיה שנאגרה גבוה יותר, כך גודלו של הגירוי אשר יפעיל תגובה אלימה קטן יותר. בני אדם שונים מחיות בכך שאין להם כלל גורמים מעקבים המונעים מהם תקיפת בני מינם.  גישות עיקריות לשאלה ממה נובעת תוקפנות

  1. 1.הגישה הביולוגית- תוקפנות עוברת בתורשה
  2. 2.גישה התנהגותית- תוקפנות נלמדת ע"י חיזוקים חיובים.
  3. 3.גישה חברתית תוקפנות נלמדת ע"י חיקוי.
  4. 4.גישה נפשית - תסכול גורם לתוקפנות.

 

הגישה הביולוגית - הגישה הביופיזית ("תיאוריית האינסטינקט",לפיה התנהגות  אלימה היא אינסטינקט הטבוע באורגניזם של בעלי חיים ובני אדם. על פי גישה זו התנהגות אלימה  היא תוצר של צורך ביולוגי-פיזי בסיסי לשמירה על עליונות ושליטה על מרחב מחיה  (פיזי, נפשי). מתוך מחקרים שונים עולה שקיימים גורמים ביולוגים אשר משפיעים על רמת תוקפנותו של הילד. דוגמה, לרמת הטסטוסטרון אצל בנים בגיל ההתבגרות היה מתאם משמעותי עם דיווחים עצמיים על תוקפנות פיזית או מילולית. קיים כמובן המזג , הטמפרמנט של הילד, נערים שהיו קשים להרגעה כתינוקות היו חרדים, פעלתני יתר ועוינים בגיל שלוש. נערים אשר בגיל צעיר הגיבו בתכניים הרסניים צפויים יותר מאחרים לפתח התנהגות תוקפנית בשנים הבאות

 

הגישה ההתנהגותית - הגישה הביהוויוריסטית ("תיאוריית הלמידה", בנדורה וולטרס, 1959)לפיה תופעות של  אלימות הן תוצאה של למידה על ידי הסתכלות, חיזוקים או עונשים. לרשות האדם עומד מגוון של התנהגויות המיועדות להשיג את מבוקשו ומטרותיו. התנהגות בלתי נאותה היא תוצר למידה, חיקוי וחיזוקים של התנהגויות בלתי נורמטיביות. קיים קשר רב בין השפעות ביולוגיות לבין התנסויות חברתיות. תנאי סביבת הילד עשויים להאיץ או לרסן את הביטוי של הנטיות הביולוגיות(פארק וסלבי, 1983למשפחה יש את ההשפעה הגדולה ביותר. משמעות רבה יש לדרך התנהגותם של הורים בהתייחסם לילד הרך. התייחסות של מתירנות או דחייה מצד ההורים מביאה לרמות תוקפנות אצל נערים . כאשר הורה דוחה הוא בעצם מתעלם מביטוי מועקה וקושי של הילד הרך ואינו מגיב לכך הוא בעצם משיב ריקים את הצורך של הילד בחום ודאגה. אי קבלה משמעה שההורה רחוק מלהוות מקור לחיזוקים עבורו, "מה שמביא בהכרח למיעוט השפעתו כמורה לריסון עצמי, אם בשליטה בתוקפנות ושליטה בכל התנהגות לא מקובלת בחברה" . הצד שמנגד הוא התנהגות מתירנית מצד ההורים כלפי הילד, כאשר אין גבולות ברורים לתוקפנות הילד, "תגובותיו התוקפניות מתחזקות ומתקבעות". נערים בני שני המינים אינם מגיעם להזדהות קרובה עם ההורים ונוטים לבטא יותר תוקפנות מאלה שהזדהותם עם ההורים איתנה. נקיטת ענישה גופנית של הורים בתדירות גבוהה, בצורה שרירותית ובעקביות עלולה להביא לרמות גבוהות של תוקפנות. נערים לא תוקפנים יחסית צפויים לדכא את התגובות העוינות שלהם אם ייענשו, אבל אצל נערים תוקפניים שייענשו בדרך זו קימת אפשרות שזה יגביר את התוקפנות אצלם. בתצפיות שערכו ג'ראלד פטרסון ועמיתיו (1976-1980 בנערים בעלי התנהגות תוקפנית בבית ובבית הספר, עלה שהורי נערים אלו היו בדרך כלל עוינים והתרשלו באכיפת הכללים. האימהות הגיבו לפעמים באופן חיובי להתנהגות חריגה ולהתנהגות פרו חברתית כאחת במקרים מסוימים אפילו התעלמו מסוגי התנהגות דומים או הענישו.כמו כן עולה שרמת התוקפנות מושפעת מעוד גורמים לא מבוטלים כגון אמצעי התקשורת וסרטים אליהם הם חשופים.

גישה חברתית- הגישה הסוציולוגית (טדסקי ובונונה, 1977) - לפיה האלימות היא תוצר של קונפליקטים ותסכול על   רקע פערים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ואחרים הנוצרים בחברה. מצבי קונפליקט ותסכול אלו  יוצרים תת-תרבות הנותנת לגיטימציה להתנהגות אלימה כביטוי לתסכול וכדרך להשגת המטרות. חשיבות מכרעת יש לקשר שנוצר בקבוצת השווים, שלב התפתחותי זה מתחיל בגיל שנתיים בערך. בגילאים של שנתיים עד חמש מתחילים יחסיי הגומלין להיות תכופים יותר. הקשר שנוצר בגילאים אלו הוא דרך משחק משותף או משחק ליד האחר. בשלבים אלו הנערים מפתחים כישורים חברתיים דפוסי גומלין אפקטיביות, אמפתיה, שיתוף פעולה וכושר נטילת תפקידים חברתיים כושר זה מתפתח באמצעות שלבים נבדלים בהתאם להתפתחות האנטיליגנציה כללית והתנהגות מוסרית. עם התרחבות ההתנסות החברתית וקידום הכישורים הקוגנטיביים הילד מפתח מושגים מופשטים ומורכבים יותר לגבי הזולת . בתחילת קשרי הגומלין בקבוצת השווים התנהגויות פרו חברתיות עומדות בנחיתות מספרית לעומת תגובות אנוכיות ותוקפניות שכיחות שיתוף הפעולה העזרה, אהדה ואמפתיה אשר גדלה מאוד במשך שנות בית הספר. לפי היפותזת תסכול - תוקפנות, תוקפנות מתעוררת עקב תסכול הנובע מחסך, ענישה, מכשולים בדרך להשגת מטרות, תחושת נחיתות ואיום על הערך העצמי. לא תמיד מביא התסכול תוקפנות ולא כל תגובת התוקפנות מונעת בכוח התסכול (מוסן, עמ' 458)

. גישה נפשית- הגישה הפסיכודינמית לפיה התנהגות אלימה היא תוצר של אינטראקציות בין דחפים פנימיים וצרכים בסיסיים לבין מגבלות האדם בסביבה ובחברה. במחקרים שונים העלו את הקשר בין תסכול לתוקפנות  היפותזת תסכול- תוקפנות טענו שתסכול מביא את האדם למצבי תוקפנות ההנחה ממנה יצאו שקיים קשר מולד בין תסכול להתנהגות תוקפנית. התסכול יכול לנבוע מחסך, קיפוח, ענישה, מכשולים רבים בהשגת מטרות, רגש נחיתות או חרדה. במחקרם הגיעו לכך שיש שני סוגי תוקפנות והם: תוקפנות אינסטרומנטלית סוג תוקפנות המכוונת למטרה. ותוקפנות עויינת אשר מטרתה להזיק לאדם אחר (פיזית או מילולית) . בתפיסתו של וויניקט (משחק ומציאות) את הילדות ואת ההתבגרות, הוא מדבר על כך שהחוויה הראשונית בגדילה של הילד כוללת מוות, אך בתקופת ההתבגרות היא כוללת רצח. גם כאשר הגדילה וההתבגרות הגופנית עוברים ללא משברים עדיין קיימות בעיות חמורות היות ולגדול פירושו לתפוס את מקומו של ההורה. הגדילה בפנטזיה הלא מודעת נתפסת כמעשה תוקפנות. כדי להיות מבוגר על הילד לדלג על גופתו של המבוגר ההורי. בפנטזיה הלא מודעת בתקופת גיל זה מצוי מותו של מישהו זהו שלב הטבוע בתהליך ההבשלה ובקניית מעמד של מבוגר.הנושא הלא מודע יכול אף להתגלות כהתנסות בדחף התאבדותי. וויניקוט מדבר בעיקר על נושא ההבשלה בגיל זה, על כך שבגיל ההתבגרות נערים עדיין אינם יכולים לקחת אחריות בעקבות חוסר ההבשלה. "אי בשלות היא יסוד בריאות חיוני בגיל ההתבגרות." תרופה אחת קיימת לאי בשלות והיא "הזמן החולף וצמיחה אל תוך בשלות שהזמן עשוי להביא". 

 


חייגו
052-2530393